מעמד משווני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) |
||
שורה 34:
==תחליפים בני-זמננו למעמד משווני - טלסקופים רובוטיים==
התקדמות תהליכי ייצור ה[[אלקטרוניקה]], ובפרט [[מחיר|הוזלת]] ו[[מזעור]] ה[[מחשב|מחשוב]], חוללו מהפכה בתחום מעמדי הטלסקופים. שינויים אלו הובילו למציאות בה מעמד פשוט מכנית, המאפשר אך ורק תנועת '''אלט-אז''' (מעלה/מטה וימינה/שמאלה) אבל [[חישוביות|מורכב מאד מבחינת השליטה עליו]] זול יותר, במקרים רבים, ממעמד משווני קלאסי. שינוי זה גרם לכך שכל הטלסקופים הגדולים והיקרים שנבנו בעשרים השנים האחרונות, וחלק ניכר מהטלסקופים הבינוניים והקטנים המשמשים ללימוד ולחובבים, הם מסוג זה. עם חדירת הרובוטיקה התאפשר שינוי גדול נוסף - אם ממילא מנגנון הטלסקופ מסוגל לעיקוב בשני הצירים, וממילא על מחשב השליטה לדעת לאילו קואורדינטות-שמים הטלסקופ מכוון, ניתן בתוספת עלות זניחה להוסיף [[בסיס נתונים]] של אובייקטים שמיימיים וכל שנותר לאסטרונום, לאחר הליך איפוס התחלתי, הוא לבחור גרם שמים מן הרשימה והטלסקופ מכוון את עצמו. טלסקופ מסוג זה (מכונה '''טלסקופ GoTo''') משטיח כדבעי את עקומת הלימוד לאסטרונומים מקצועיים וחובבים כאחד, שכן הכרת השמים והשימוש ב[[אטלס שמיים]] אינם נלמדים בנקל. חלק לא מבוטל מהעוסקים באסטרונומיה, שהחלו בשנים האחרונות, מכיר את קבוצות הכוכבים הכרות שטחית בלבד, אם בכלל.
עם זאת, בדומה לכך שמעמד גרמני זול קשה מאד לשימוש גם מערכות GoTo זולות אינן ניתנות לשימוש, שכן הן אינן מדוייקות די הצורך לאתר גרמי שמים. באותן מערכות ממש חוסכים היצרנים גם בציוד העזר המאפשר איתור וכיוון ידניים, כך שהטלסקופ כולו אינו ניתן למעשה לשימוש.
| |||