בנק דם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
Polskivinnik (שיחה | תרומות) הרחבה |
||
שורה 3:
ב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|מרכז הרפואי ע"ש שיבא]] בתל השומר מצוי '''בנק הדם המרכזי של מדינת ישראל''' בו נימצאות כל תרומות הדם הנשלחות אל בתי חולים ברחבי הארץ.
==היסטוריה==
[[קרישת דם|קרישת הדם]] מנעה תרומות דם עד לגילוי [[אנטיגן|סימנים סוכריים]] ואיתם ארבע [[סוג דם|סוגי הדם]] על ידי [[קרל לנדשטיינר]] ותלמידיו.
למרות שתרומת דם הראשונה נערכה ב[[1907]] על ידי [[ראובן אוטנברג]] ב[[הר סיני (בית חולים)|בית החולים ''הר סיניי'']] תופעת קרישת דם בחשיפתו מן הורידים נמשכה עד ש[[ריצ'רד לוינסון]] מאותו בית החולים לא מצא [[ציטרט]] [[נתרן]] כ[[נוגד קרישה]] הראשון. הדבר איפשר [[עירוי דם]] לא ישירים מוריד אל וריד. בהמשך [[פרנסיס פייטון רואוז]] פיתח תמיסת ציטרט-[[גלוקוז]] שאיפשרה לשמור דם במשך מספר ימים דבר שאיפשר לפתוח ''פקדונות בנק'' ב[[בריטניה]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]].
ב[[23 במרץ]] [[1930]] הרופא [[סרגיי יודין]] ב[[ברית המועצות]] הצליח לבצע עירוי דם מגופה על סמך המחקרים הקודמים לפיהם אינו נהיה רעיל ובאותה שנה פתח בנק הדם הראשון ב[[מכון על שמו של סקליפוסובסקי]]. עד לאמצע שנות השלושים בברה"מ היו קיימים כבר כ65 בנקים גדולים וכ500 תחנות קטנות יותר. על מנת לעודד את השיטה יודין עצמו פרסם כתבה ב''[[פראבדה]]'' ב[[1935]] בה טען ליעילותה בזמן מלחמה גדולה<ref>סרגיי סרגייביץ' יודין ''עירוי דם מגוויה'', "פראבדה", 10 במרץ, 1935, עמ' 3.</ref>.
בעקבות הפרסום ב[[1937]] [[ברנרד פרטוס]] פתח בנק הדם [[ארצות הברית|האמריקאי]] הראשון ב[[בית חולים קוק קאונטי]] ב[[שיקגו]] והוא היה הראשון לתת למתקן את השם ''בנק דם''. [[וילם יוהאן קולף]] היה הראשון שיסד בנק דם ב[[אירופה]] בתחילת [[השנות ה-40|שנות ה-40]]. תחילה קבלת דם מגוויות לא התקבלו במערב אך ידוע על עירויי דם בלתי חוקיים כאלו בארה"ב בתחילת שנות ה-40<ref>Starr, Douglas. "Blood: An Epic History of Medicine and Commerce". P.70-71</ref>.
בין 1937 ו[[1940]] קרל לנדשטיינר יחד עם [[אלכסנדר סולומון וינר]] גילו עוד גורם להרבה תגובות לא רצויות במהלך עירויי דם שבהמשך נקרא [[גורם רזוס]] על שמם של [[מקוק רזוס|הקופים]] עליהם בוצע הגילוי.
לאחר עוד שלוש שנים [[ג'ון פרימן לוטיט]] ו[[פטריק מוליסון]] פיתחו [[דקסטרוז-ציטרט חומצי]] שהיה נוגד קרישה יעיל יותר ואיפשר העברת כמויות דם גדולות יותר לזמן ארוך יותר.
כלי זכוכית יצאו משימוש ב[[1950]] עם פיתוח שקיות פלסטיק סטריליות על ידי [[קרל וולטר]] ו[[ו. פ. מרפי]] שבנוסף לבטיחות איפשרו גמישות בהכנה.
מ[[1979]] נכנסו חומרי נוגדי קרישה יעילים יותר הכוללות [[אדנין]].
==שלבי האיסוף==
| |||