מיומנויות חשיבה – הבדלי גרסאות

 

המושג עלה לתודעה בעקבות [[הטקסונומיה של בלום]] ו[[תאוריית האינטליגנציות המרובות]] של [[הווארד גרדנר]].

 

==סוגי מיומנויות חשיבה==

[[מיומנות|מיומנויות]] חשיבה בסיסיות כוללות למידת [[עובדה|עובדות]] [[זיכרון|וזכירתן]], בעוד שמיומנויות חשיבה מורכבות כוללות [[אנליזה (חינוך)|אנליזה]], [[חשיבה ביקורתית]], [[יצירתיות]], כישורי [[מחקר|חקר]] כמו [[ניתוח]] ו[[פתרון בעיות]]. החלוקה בין מיומנויות חשיבה למיומנויות חשיבה מורכבות אינה חד-משמעית, כי קשה להפריד בין מיומנויות פשוטות למיומנויות מורכבות. מצד אחד מיומנויות מורכבות דורשות שליטה במיומנויות פשוטות, אך מצד שני גם מיומנויות פשוטות דורשות שליטה במיומנויות מורכבות (כמו [[קבלת החלטות|קבלת החלטה]] לצורך [[השוואה]]). מיומנויות חשיבה נייטרליות מייצגות פעולות [[חשיבה]] שאנשים עושים ממילא. לעומת זאת, מיומנויות חשיבה נורמטיביות מייצגות מיומנויות שבני אדם לא עושים בדרך-כלל ומן הראוי ללמד אותן (כלומר, הן מיצגות [[נורמה|נורמות]] [[חינוך|חינוכיות]] שיש לשאוף אליהן).

 

*סיעור מוחין ושמש אסוציאציות - מה התלמיד יודע על הנושא, איזה מושגים מתקשרים אצלו לנושא הנלמד.

*זיהוי או ניסוח שאלות.- מה אני רוצה לדעת על הנושא הנדון,

* [[מטא-קוגניציה]]

* [[מיומנויות למידה]]

* [[חינוך לחשיבה]]

* [[דפוס חשיבה]]