הצד הרחוק של הירח – הבדלי גרסאות

[[תמונה:MoonTopoGeoidUSGS.jpg|ממוזער|שמאל|250px|השוואת הטופוגרפיה בין שני צידי הירח, הקרוב משמאל והצד האפל מימין. ניתן לראות כי פני הצד האפלהרחוק מכוסים במספר רב יותר של מכתשים ופחות ימות.]]

[[תמונה:Clementine albedo simp750.jpg|ממוזער|שמאל|500px|מפת [[אלבדו]] גלובלית של הירח ממשימת [[קלמנטיין]]. האזורים הכהים הם המַ‏ארִיָ‏ה (ימות), והאזורים הבהירים הם הרמות. במרכז התמונה הצד הקרוב של הירח ובצדדיה הצד האפלהרחוק]]

פני השטח של שני צדי הירח שונים באופן משמעותי זה מזה. הצד הפונה אל כדור הארץ מכוסה ברובו ב[[ים ירחי|ימים]], מישורים בזלתיים נרחבים שנראים בקלות בעין בלתי מזוינת, אך בצד האפלהרחוק של הירח נראים [[מכתש פגיעה|מכתשי פגיעה]] רבים יותר ושני ימים בלבד ([[ימת מוסקבה]] (Mare Moscoviense) ו[[ימת הגאונות]] (Mare Ingenii)).

==חקר הצד האפלהרחוק של הירח==

בעוד שמפות של צדו הנראה של הירח קיימות מאז המאה ה־17, רק ב־1959 נגלה צדו האפלהרחוק. ב־[[7 באוקטובר]] [[1959]] הקיפה ה[[גשושית]] הסובייטית [[לוּנָה-3]] (מ[[רוסית]]: הירח־3) את הירח וצילמה את הצד האפלהרחוק. בני האדם הראשונים שראו את פני הירח היו שלושת אנשי הצוות שטסו בחללית [[אפולו 8]] בעין בלתי מזוינת. כיום (2012) לא נחתה אף חללית בצידו האפלהרחוק של הירח ואין כוונה מעשית לעשות כך, זאת מכוון שלא ניתן להעביר תשדורות רדיו ישירות מן הצד האפלהרחוק לירח. בעת בחירת אתר הנחיתה לחללית [[אפולו 17]] הציע האסטרונאוט [[הריסון שמיט]] לנחות במכתש טסיקולבסקי (Tsiolkovskiy) תוך שימוש בלוויין תקשורת במסלול ירחי להעברת תשדורות אך בכירי [[NASA]] פסלו אפשרות זו כיוון שהיא מסוכנת מדי.