יתר לחץ דם ריאתי – הבדלי גרסאות

בבדיקה גופנית ניתן להתרשם מעליה בלחץ הוורידים הצווארים, ודופק נמוש באיזורבאזור חדר ימין כעדות לעומס המופעל עליו. למרבית החולים יש עדות ב[[קולות הלב]] לקול לב רביעי, קול לב שני מודגש (סגירת המסתם הריאתי) ואוושה הנוצרת מאי ספיקת המסתם הטריקוספידלי. ניתן לבחון סימנים נוספים המאפיינים יתר לחץ דם ריאתי- , בצקת, קלאבינג (התאלות) של האצבעות, hepatojugular reflux (בדיקה המבוצעת לצורך הערכת תפקוד הוורידים הצוואריים, ואשר תוצאתה חיובית ביתר לחץ דם ריאתי) וכיחלון (בשלב מאוחר).

צילום חזה יכול להראות הדגשה של עורקים ריאתיים מרכזיים, ובאק"ג יש לעיתיםלעתים סטיית ציר ימנית וסימנים להיפרטרופיה של חדר ימין. בבדיקת אקו לב ניתן לראות עליה בגודל של חדר ימין ועליה ימנית, ירידה בגודל החדר השמאלי וממצאים נוספים. CT מבוצע בין היתר כדי להעריך מחלת ריאות קיימת כגון מחלת ריאות רסטריקטיבית.

'''הטיפול''' במצבים אלו כולל ראשית הנחיה לחולים שלא להשתתף בפעילויות ספורט אשר עלולות להגדיל את יתר הלחץ העורקי. יש לתת טיפול ב[[קומדין]] היות והוכחשהוכח כי טיפול זה משפר את תוחלת החיים לכל החולים הללו. הטיפול במחלה עצמה כולל טיפול תרופתי שמטרתו להרחיב את העורקים הריאתיים ולהפחית את הסימפטומים.

* פרוסטציקלינים- למשל, Iloprost, הינו תרופה בשאיפה, תופעות הלוואי השכיחות הינן הסמקה ושיעול. תרופה נוספת הניתנת בהזרקה לוריד הינה Epoprostenol, ואילו Treprostinil הינה תרופה אשר יכולה להינתן בשאיפה, בהזרקה תת -עורית או דרך הוריד. טיפול של פרוסטציקלינים תוך ורידי הראה את היעילות הגבוהה ביותר בטיפול ביתר לחץ ריאתי והוא אפקטיבי אצל חולים אשר לא הגיבו לטיפולים אחרים. הבעיה העיקרית בתרופות אלו הינו מתן התרופות לוריד מרכזי, דבר אשר עלול להביא לזיהומים ומחייב השגחה על החולה. כמו כן, הפסקת הטיפול באופן פתאומי יכול לגרום לאפקט ריבאונד ועליה בלחץ הריאתי.

יתר לחץ דם ריאתי וורידי - Pulmonary venous hypertension, מוגדר כעליה בלחץ הנמדד בעורקי הריאה, יחד עם עליה בלחץ בעליה השמאלית הנמדדת על ידי - normal pulmonary capillary wedge pressure (pcwp) . במקרים אלו, יש עליה בתנגודת של כלי דם וורידיים, לרוב כתוצאה מאי ספיקה דיאסטולית של הלב השמאלי, מחלות המשפיעות על המסתם המיטרלי או האאורטלי ובמקרים נדירים יותר מחלות חסימתיות של כלי הדם הוורידיים הריאתיים או מחלות לב נדירות יחסית. חשוב מאד להבחין בין יתר לחץ ריאתי וורידי מול יתר לחץ ריאתי '''עורקי''' כפי שהוסבר לעיל, היות וטיפולשטיפול המיטיב אצל חולים עם יתר לחץ עורקי עלול להחמיר את מצבם של חולים עם יתר לחץ וורידי.

במצבים אלו לעיתיםלעתים ניתן לטפל באמצעות ניתוח להסרת קריש הדם בריאה, במידה והוא נגיש מבחינה ניתוחית. ניתוח זה קרוי pulmonary thromboendarecterectomy או בראשי תיבות- PTE: בניתוח זה מוסר באופן כירורגי הקריש אשר גרם לחסימה, יחד עם חלק מהמעטפת של כלי הדם עצמו- זהו ניתוח מורכב אשר מבוצע רק במרכזים רפואיים מסוימים בעולם, עדויות מניתוחים אלו הצביעו על שיפור משמעותי אצל חולים שעברו ניתוח זה.יש לתת טיפול בנוגדי קרישה לכל החיים, אולם אין לתת טיפול תרומבוליטי (המסת הקריש) היות וטיפולשטיפול זה לא פותר את הבעיה במצבים כרוניים אלא רק חושף את החולה לסכנת דימום פוטנציאלי.