הגייה ספרדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אסי אלקיים (שיחה | תרומות) מ ביטול גרסה 12995472 של 95.86.72.249 (שיחה) |
||
שורה 1:
'''הגייה ספרדית''' (או '''הברה ספרדית''') היא [[הגייה|הגיית]] השפה ה[[עברית]] כפי שהתקיימה אצל [[יהדות ספרד]], [[יהדות איטליה]]
==מאפיינים==
ההגייה הספרדית מקיימת מערכת של חמש [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] רגילות, מה שמלמד על היותה מושפעת, ככל הנראה, ממערכת [[הניקוד הארצישראלי]], להבדיל מן [[הניקוד הטברני]] שבו שבע תנועות. פתח ו[[קמץ]] נהגים שניהם בתנועת a,
המערכת ה[[עיצור|עיצורית]] השתמרה בדרך כלל כפי שהייתה בעברית הקלאסית. [[עיצורים לועיים|העיצורים הלועיים]] [[ח]] ו[[ע]] השתמרו ברוב המקומות; לעומת זאת הגיית [[עיצורים נחציים|העיצורים הנחציים]] השתמרה רק בחלק מן העדות (בעיקר אצל [[יהדות עיראק|יהודי עיראק
{{הגיית העברית בימי הביניים}}
שורה 10:
;ב: בקרב רוב הקהילות בארצות הדוברות ערבית לא היה הבדל בין ב' רפה לב' דגושה והגו את כולם כ-[b], כיוון שבערבית לא קיים העיצור [v]. כך גם הגו הספרדים במערב אירופה (אמסטרדם, לונדון, צרפת וכדומה), למרות שבשפות המדוברות באזורים אלו קיים העיצור [v]. הסיבה לכך היא שיהודים אלו הם מצאצאי ה[[אנוסים]] בספרד, וכאשר שבו ליהדות בגלוי מי שלימד אותם עברית היו כנראה יהודים מארצות צפון אפריקה שלא ידעו לבטא [v]. לעומת זאת בקרב הספרדים בטורקיה ובבלקן ביטאו את הב' הרפה כ-[v], וכך גם בקרב היישוב הספרדי הישן בארץ ישראל (למרות שחי בארץ דוברת ערבית) ואצל יהודי איטליה.
;ג: בקרב רוב הקהילות בארצות הדוברות ערבית הבדילו בין ג' דגושה שנהגתה כ [g] לג' רפה שנהגתה כמו העיצור הערבי غ
;ד: ברוב הקהילות לא הבדילו בין ד' דגושה וד' לא דגושה ושתיהן נהגו כ [d].
;ה: בקהילות טורקיה והבלקן יש נטייה ל"העלים" את העיצור הזה לגמרי או להגותו כמו א'. למשל המילה "השכבה" נהגית כ "Ashkava" ולא "hashkava". "במהרה" נהגית כ "Bimera" ולא כ"Bimhera" ואפילו לא כ "Bim'era".
שורה 24:
;ע: אצל הספרדים באזורים דוברי הערבית היא נהגתה כמו ה ع הערבית. אצל הספרדים בטורקיה ובבלקן כמו א'. ספרדים במערב אירופה ויהודי איטליה הוגים את העיצור כמו הצירוף ng במילה England, בתעתיק פונטי: [ŋ]. מכאן למשל מקור הכינוי "ינקלה" לשם "יעקב" (יהודי הולנד האשכנזים למדו הגייה זו מן הספרדים באמשטרדם וכך נוצר הכינוי "ינקלה" אצל האשכנזים).
;צ: אצל יהודי עיראק ועוד כמה קהילות נהגה כמו ص הערבית (ס' נחצית). אצל שאר הספרדים נהגתה כמו ס' רגילה (כולל יהודי טורקיה ויוון). אצל הספרדים במערב הבלקן (בולגריה, יוגוסלביה ועוד) ואצל הספרדים במערב אירופה חל שינוי בהגייתה בתחילת המאה ה-19, אז החלו להגות אותה כמו צ' אשכנזית. הגייה זו של העיצור התקבלה לאחר מכן בהגייה הישראלית.
;ק: בקרב הקהילות שמבחינות בין ט' לת' דגושה גם הבחינו בין ק' לכ' דגושה. הק' נהגתה כ ق הערבית (כעין כ' דגושה, אבל נחצית). אצל שאר הקהילות נהגתה כמו כ' דגושה.
שורה 32:
;ש: בעבר היו קהילות ספרדיות באירופה שביטאו את הש' כמו ס'. הסיבה לכך היא שבספרדית כמעט לא קיים העיצור [ʃ] ולכן הספרדים התקשו לבטא אותו.
;ת: ברוב הקהילות לא הבדילו בין ת' דגושה לרפויה ואת כולם ביטאו כ-[t].
הערה כללית: ההגייה אצל יהודי איטליה הייתה אחידה בין כל שלוש הקהילות שהתקיימו באיטליה (ספרדים, אשכנזים ואיטלקים). מבחינת הגיית התנועות ההגייה האיטלקית, גם אצל האשכנזים, זהה להגייה הספרדית.
| |||