הבדלים בין גרסאות בדף "ביקורת נוסח המקרא"

ביטול גרסה 13000939 של אַבְרָהָם (שיחה)
(ביטול גרסה 13000939 של אַבְרָהָם (שיחה))
מאוחר יותר, לקראת סופו של האלף הראשון לספירה, עסקו [[בעלי המסורה]] ב[[בבל]] וב[[ארץ ישראל]] (בייחוד ב[[טבריה]]) ב[[הגהה]] ובהעתקה מדוקדקות של הנוסח ובבניית מנגנון מורכב לשימור הנוסח שזכה לכינוי 'נוסח המסורה'.
 
לכל הפעולות הללו, יהודיות ונוצריות כאחד, נקודת מוצא אחת, והיא ההנחה בדבר קדושתו של הטקסט המקראי לאותיותיו. הגיוון הטקסטואלי נתפס כשיבוש במסירה הפוגע בקדושתו של המקרא. ממילא, ברירת גרסאות ושימור הנוסח שנתפס כתקין הפכו למשימה דתית בעלת חשיבות גבוהה. חשיבות זו ניכרת גם מהעובדה שב[[בית המקדש]] הועסקו [[מגיה]]ים מקצועיים<ref>"מגיהי ספרים שבירושלים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה" (תלמוד בבלי, [[מסכת כתובות]], קו.)</ref>. דבריו של ה[[תנא]] [[רבי ישמעאל]] ממחישים עד כמה נתפסה מלאכה זו כחיונית:
 
{{ציטוט|תוכן=בני, הוי זהיר שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא תחסר אות אחת או תייתר אות אחת, נמצאת אתה מחריב את כל העולם כולו.|מקור=תלמוד בבלי, [[מסכת סוטה]], כ.|מרכאות=כן}}