תרגום מכונה – הבדלי גרסאות

ב-[[7 בינואר]] [[1954]] ההצגה הראשונה של מערכת תרגום מכונה נערכה במשרד הראשי של [[יבמ]] ב[[ניו יורק]]. דווח עליה באופן רחב ב[[עיתון|עיתונות]], והיא משכה תשומת לב ציבורית רבה. אך המערכת עצמה הייתה רק מערכת "[[צעצוע]]", במונחים של היום, וכללה 250 [[מילה (בלשנות)|מילים]] בלבד. שהיאהיא תרגמה 49 משפטים נבחרים מ[[רוסית]] ל[[אנגלית]], בעיקר בתחום ה[[כימיה]]. האירוע אושש את ההנחה שתרגום מכונה נמצא בהישג יד, והביא להגדלת המימוןה[[מימון]] של מחקר תרגום מכונה ב[[ארצות הברית]] ובעולם כולו.

ההתקדמות המוגבלת של המחקר בתחום בשנים שלאחר מכן הביאה את ממשלת ארצות הברית למנות, בשנת [[1966]], ועדה מיוחדת לבדיקת הנושא. הוועדה הביעה ספק בקשר לאפשרויות ההצלחה של התחום, ובעקבות מסקנותיה קוצצו כמעט לחלוטין תקציבי המחקר בתחום בארצותב[[ארצות הברית]], והפעילות המחקרית והאקדמית ננטשה. עם זאת, במשך [[שנות השבעיםה-70 והשמוניםשל המאה ה-20|שנות ה-70]] וה-[[שנות ה-80 של המאה ה-20|80]] פותחו תוכנות מסחריות בתחום, בעיקר ב[[אירופה]] וב[[יפן]]. לדוגמה, מערכת התרגום Systran, שנמכרת מאז שנות ה-70 ונחשבת עדיין לאחת המערכות המצליחות בתחום. במקביל, נעשה שימוש בתרגום מכונה במערכות צבאיות ומודיעיניות. במערכות התרגום הרציניות הראשונות השתמשו ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]] על מנת לנתח מאמרים [[מדע|מדעיים]] רוסיים. התרגומים הכלליים שהושגו, הספיקו על מנת להבין את נושא המאמר ואת עיקרו, ואם המאמר עסק בנושא שהיה עשוי להיות מעניין מבחינה ביטחונית, הוא הועבר למתרגם אנושי; אם לא, הוא הושלך.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 התחדשה הפעילות המחקרית בתחום במקומות שונים בעולם. ירידת המחירים הגדולה של המחשבים והשיפור הגדול בעוצמתם, העמידו לרשות החוקרים משאבי חישוב עצומים ביחס למה שהיה זמין בשנותב[[שנות ה-60]]. הדבר איפשר התפתחות גישות חדשות בתחום, בייחוד תרגום מכונה סטטיסטי וגישות דומות. ההישגים הראשונים שהושגו בגישות אלה, עודדו רבים לפנות לתחום ולתרום להתפתחותו. במקביל, התפתחות המחשבים האישיים הביאה את תרגום המכונה לציבור הרחב, והפופולריות של ה[[אינטרנט]] הגבירה מאוד את הביקוש לו.

החוקרים חלוקים ביניהם בשאלה האם תרגום מכונה מושלם ללא סיוע אנושי יהיה אפשרי אי פעם בעתיד. לדוגמה, פרופ' [[יעקב שויקה]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]], מראשוני החוקרים בתחום [[בלשנות חישובית|הבלשנות החישובית]] ב[[ישראל]], העריך שתרגום מכונה מלא אינו אפשרי, וכי ייתכן שבעתיד אף יימצא חוק מדעי שמגדיר את רמת הדיוק שאפשר להגיע אליה בתרגום אוטומטי. גם מי שאופטימי מעריך שייקחו עוד שנים רבות של מחקר לפתרון הבעיה. למרות זאת, יש צפי להתפתחות רבה של התחום שישפרושתשפר את יכולתו לסייע במצבים שבהם תרגום אנושי הוא יקר מדי, או איטי מדי.

בספרו של [[דאגלס אדאמס]] [[מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (ספר)|מדריך הטרמפיסט לגלקסיה]] מוצג "[[דג בבל]]", שנעיצתו באוזן מאפשרת שמיעה חופשית של כל שפה. על שמו של יצור זה קרוי פרויקט Babel Fish של [[Yahoo|!Yahoo]], המתרגם טקסטים שאותרו ב[[אינטרנט]].