גופאלאסמודרם ראמצ'נדרן – הבדלי גרסאות

{{מדען

|שם בשפת המקור=Gopalasamudram Narayana Iyer Ramachandran

|שנת לידה=[[1922]]

|פרסים והנצחה=

|הערות=

 

== נקודות ציון עיקריות ==

 

בשנת [[1947]] חקר בעיקר את התכונות הפיזיקליות וה[[אופטיקה|אופטיות]] של [[גביש]]ים. במהלך מחקרו השתמש ב[[קרני רנטגן]] על מנת למצוא את טופוגרפית הגביש, דבר אשר תרם רבות למחקר בתחום התפתחות הגבישים. ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] חקר את השימושים של שימוש בפיזור קרני רנטגן והשלים תואר דוקטור לפילוסופיה בשנת 1949. לאחר קבלת התואר, חזר למכון למדעים של הודו ועבד כעוזר פרופסור לפיזיקה. בשנת 1952 עבר לאוניברסיטת מדראס כפרופסור וראש המחלקה לפיזיקה והמשיך את עבודתו בתחום פיזיקת גבישים.

בשנת 1954, קבע ביחד עם הקריסטלוגרף [[גופינאט קארט]] את המבנה הלולייני המשולש של ה[[קולגן]]. בשנת 1970 ייסד את היחידה ל[[ביופיזיקה]] מולקולרית במכון למדעים של הודו, לימים הפכה למרכז ללימודים מתקדמים לביופיזיקה ו[[קריסטלוגרפיה]].

 

 

 

#כל אטום בשרשרת הפוליפפטידית מיוצג ככדור קשיח.

#אסורות [[קונפורמציה|קונפורמציות]] בהן המרחק בין שני [[אטום|אטומים]] קטן מסכום הרדיוסים בשל הפרעה מרחבית (הפרעה סטרית).

דיאגרמה זו פורסמה בשנת 1963 בירחון לביולוגיה מולקולרית והפכה לכלי חיוני בקביעת המבנה המרחבי של החלבון. כיום משמשת הדיאגרמה בעיקר לאימות וחשיפת שגיאות במבנים מוצעים של חלבונים.

 

 

[[קטגוריה:ביולוגים]]