חיל הגנת האוויר והחלל של רוסיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 41:
בשנת 1957, לקראת השקת ה[[ספוטניק]] הוקם פיקוד שליטה ובקרה ומינהל בקרת החלל (כיום - המרכז הניסויי העיקרי לבקרת אמצעי החלל על שם טיטוב, Главный испытательный центр испытаний и управления космическими средствами имени Г. С. Титова) . באותה שנה בעיר [[מירני]] ב[[מחוז ארכנגלסק]] החלה בנייתו של בסיס צבאי, המיועד לשיגורי טילים בליסטיים בין יבשתיים (טילים מונחים), מדגם R-7 ואחרים - בסיס שהפך ל[[קוסמודרום פלסצק]].
ב-[[4 באוקטובר]] [[1957]] שוגר הלוויין
בשנת 1964, על מנת לרכז את פעולות החלל בייצור רכיב חלל חדשים, כמו גם בנושאים תפעוליים של רכב החלל הוקם המינהל המרכזי לאמצעי החלל (Центральное управление космических средств). בשנת [[1970]] הוא אורגן מחדש כמינהל ראשי (Главное управление космических средств) הכפוף ל[[חיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה|חיל הטילים האסטרטגיים]]. עד שנת 1981, המרכז
בשנות ה-70 המאוחרות הופיעו סימנים להתדרדרות בתפקוד
בשנת 1992 הוא הפך לכוחות החלל צבאיים (Военно-космические силы), שהיה לחלק ממפעילי
בשנת 1997, הכוחות
בהתחשב בתפקיד הגדל והולך של מערכות החלל במערכת הביטחונית הצבאית והשפעתן על הביטחון הלאומי של רוסיה, ההנהגה הפוליטית והמדינית של [[רוסיה]] החליטה בשנת 2001 להקים על בסיס כוחות החלל הצבאיים, עוצבות ויחידות ולהכפיפן לזרוע עצמאית - חיל החלל הרוסי. על חיל החלל הוטל לפעול לשיתוף פעולה הדוק של מפעלי תעשיית החלל הרוסית, תוך הבטחת הייצור והפיתוח של התעשייה הרוסית בנושא ה[[חלל]].
ב-2010 קרא הנשיא [[דמיטרי מדבדב]] להקים גוף שיהיה אחראי על כל תחום החלל וההגנה האווירית ברוסיה.
בדצמבר 2011 חיל החלל בוטל ויחידותיו הוכפו ל[[חיל הגנת האוויר והחלל של רוסיה]], המפעיל במקומו את תעשיית החלל הצבאית וההרתעה מפני טילים.
| |||