חיל הגנת האוויר והחלל של רוסיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 25:
קציני החיל עוברים הדרכה באקדמיה צבאית למדעי החלל על שם מוז'איסקי ב[[סנקט פטרסבורג]]. בנוסף לכך, בסנקט פטרסבורג ממוקמת בית ספר להכנת טכנאי החיל.
 
בראשות החיל נמצאות תחנות התרעה ב[[רוסיה]], [[בלארוס]] (תחנה הופלעההופעלה בשנת 2003), [[קזחסטן]] (אתר לניסוי טילים ותחנת התרעה), [[אזרבייג'ן]] (תחנה עובדת מתקופת ברית המועצות), ו[[אוקראינה]]. החל משנת [[1992]] תחנות התרעה ב[[אוקראינה]] היו מופעלות ע"י אזרחי אוראינהאוקראינה וכל המידע היה מועבר ל[[רוסיה]]. בשנת [[2005]] התרחש משבר בין המדינות על רקע גובה התשלום ש[[אוקראינה]] הייתה מעוניינת לקבל תמורת המידע. למרות שהמדינות היעו להסדר על גובה התשלום, רוביה החליטה להתחיל במהלך של בניית תחנות התרעה חלופיות בשטחה ונכון לשנת [[2012]] היא כבר לא מבקשת לקבל מידע לתחנות התרעה הממוקמות ב[[אוקראינה]]. אוראינהאוקראינה הודיעה על הכנונההכוונה לפרק את המתקנים.
 
תחנת מעקב ראשית על החלל נמצאת בצפון [[קווקז]] עם תחנות נוספות הפרוסות ברחבי [[רוסיה]]. בשנת [[2006]] החל תהליך החלפת ציוד והקמת תחנות מדור חדש. חמש תחנות מדור חדש כבר נמצאות בשרות מבצעי ו-5 תחנות חדשות בשלבי תכנון ובנייה שונות. כחלק ממערך בקרת החלל בשנת [[2004]] הופעלה תחנת בקרה שנמצאת ב[[הרי פמיר]] ב[[טג'יקיסטן]].
שורה 54:
 
ב-2010 קרא הנשיא [[דמיטרי מדבדב]] להקים גוף שיהיה אחראי על כל תחום החלל וההגנה האווירית ברוסיה.
בדצמבר 2011 חיל החלל בוטל ויחידותיו הוכפוהפכו ל[[חיל הגנת האוויר והחלל של רוסיה]], המפעיל במקומו את תעשיית החלל הצבאית וההרתעה מפני טילים.
 
==הערות שוליים==