מפקד האוכלוסין של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

נתוני מפקד האוכלוסין מתבססים על ספירת בפועל של מגורי בני אדם ב[[בית מגורים|בתי מגורים]] בארצות הברית. הנספרים כוללים אזרחים, תושבים חוקיים שאינם אזרחים, מבקרים לטווח ארוך שאינם אזרחים ומהגריםו[[מהגרים]] בלתי חוקיים. מגורים רגילים, על פי עיקרון שנקבע כבר במפקד של 1790, מוגדרים כמקום העיקרי שבו אדם גר ו[[שינה|ישן]]. מפקדלשכת הלשכההמפקד משתמשת בנהלים מיוחדים כדי להבטיח כי אלואנשים [[חסר בית|חסרי הבית]] נספרים, אולם נתונים אלה אינם נחשבים מדויקים כמו נתוני התושבים בעלי-הביתהמתגוררים בבית.

*הכללה של אנשים שאינם אזרחים בנתוני מפקד האוכלוסין הרשמיים, שנויהיא שנוייה במחלוקת, משום שהמפקד משמש לחלוקת מושבים ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]], וכן של [[חבר האלקטורים|אלקטור]]ים, ואנשים אלו אינם יכולים להצביע.

*קבוצות כמו "Prison Policy Initiative" ([[יוזמת מדיניות בתי הסוהר]]) טוענות כי בפועל מקום מגוריהם של [[אסיר]]ים הם [[בית כלא|בתי הכלא]], וכך סופרים אותם במפקד, אך יש לספור אותם לפי מקום מגוריהם טרם כליאתם, מידע המוביל להבנת ה[[דמוגרפיה]] של אזורי מגוריהם.

מפקדים נערכו בארצות הברית גם לפני אישור חוקת ארצות הברית -: בתחילת [[המאה ה-17]], נערך מפקד בוב[[וירג'יניה|ווירג'יניה]], ונכללו בו אנשים ממרבית מושבות [[שלוש עשרה המושבות]], שהפכו במהלך הזמן ל-13 המדינות שהקימו את ארצות הברית.

לאורך השנים, הצרכים של המדינה נעשו מורכבים יותר, פירושולכן הדברנדרשה שה[[סטטיסטיקה]] הייתה נחוצה כדי לעזור לממשלה לתכנן דברים שונים,; ולכןלפיכך החלה המדינה לקיים את המפקדים. התוכן של המפקד גם הוא השתנה במהלך השנים. בשנת 1810, לראשונה נבדקו נתונים בענף הייצור כמו כמות המוצרים וערכם,; בשנת 1840, נוספו בירורים על [[דיג נוספו,]]; ובשנת 1850, כלל המפקד כלל פניות בנושאים [[חברה|חברתיים]], כגון [[מיסוי]], הליכה ל[[כנסייה|כנסיות]], [[קבצנות]] ו[[פשע]]. מפקדיםהמפקדים התפשטו גם מבחינה גאוגרפית למדינות וטריטוריות שנוספו לאיחוד, כמו גם לאזורים חדשים שהיו תחת ריבונות או סמכות שיפוטית של ארצות הברית. במפקד של 1880, היו בדיקות כה רבות, שהיה צורך של כמעט עשור שלם כדי לעבדםלעבד את הנתונים. בעקבות זאת, במפקד של 1890 השתמשו ב[[מכונת טבולציה|מכונת הטבולציה]] שהמציא [[הרמן הולרית']]. הדבר הפחית את זמן העיבוד לשנתיים וחצי בלבד.

תשעת המפקדים הראשונים, (בין 1790 ל-1870) לא היו מנוהלים על ידי הרשות המבצעת, אלא על ידי רשותהרשות השופטת. אלו שכרו עובדים שיעברו בין התושבים ויקחו מהםויבררו את המידע הרצוי. האנשים שלקחושאספו את המידע, היו בדרך כלל מן הכפר או השכונה אותה בדקו, ולעתים קרובות היו בעלי ידע רב על התושבים.