ג'ון ריד (עיתונאי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏חייו: , תיקון קישור לפירושונים (לפי הקישור בוויקיאנגלית)
שורה 6:
ריד למד [[סוציולוגיה]] ו[[כלכלה]] ב[[הרוורד]] ועבד אחר-כך, בין השנים [[1910]]-[[1913]] כעיתונאי. הוא דיווח על שביתת עובדי המשי בפטרסון, [[ניו ג'רסי]] ונעצר בגלל שרצה לשאת נאום למען הפועלים. בשנת [[1913]] נשלח ל[[מקסיקו]]. דיווחיו על [[המהפכה המקסיקנית]] ביססו אותו כעיתונאי. ככתב של שני עיתונים הוא סיקר את [[מלחמת העולם הראשונה]] ב[[צרפת]], [[גרמניה]], [[סרביה]], [[רומניה]] ו[[בולגריה]]. הוא הכיר את [[לואיז בריינט]] בשנת 1915 בעיר הולדתו פורטלנד ונשא אותה לאישה בנובמבר [[1916]]. השניים נשאו לרוסיה באוגוסט [[1917]] וחזרו באפריל [[1918]], וכך יצא להם לחוות את [[מהפכת אוקטובר]] מקרוב ולסקר אותה. ספרו של ריד "עשרת הימים שזיעזעו את העולם" על המהפכה פירסמו אותו בכל העולם, ו[[לנין]] כתוב עבורו את ההקדמה.
 
ב-[[30 באוגוסט]] [[1919]] הוא גורש, יחד עם רבים אחרים, מ[[המפלגה הסוציאליסטית של אמריקה]] בגלל קיצוניות, והם הקימו שתי מפלגות. ריד עמד בראשה של "מפלגת הפועלים הקומוניסטית", שהתמזגה מאוחר יותר עם המפלגה השניההשנייה, [[המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית]].
באוקטובר 1919 הוא הואשם בבגידה וברח ל[[ברית המועצות]]. בדרך הוא נעצר ב[[פינלנד]] ושוחרר רק אחרי [[שביתת רעב]], לאחר שמצב בריאותו הידרדר. הוא הצליח להגיע ביוני ל[[סנקט פטרסבורג]], ובמטרה להצטרף אליו, הגיעה בריינט ל[[גטבורג]]. בינתיים נשלח ריד ל[[באקו]] על- ידי [[גריגורי זינובייב]]. הנסיעה ברכבת היתההייתה ארוכה, ושם הוא נדבק ב[[טיפוס הבהרות|טיפוס]]. בריינט הגיעה למוסקבה, וחזר לשם לפגוש אותה. הוא היה מאוכזב מאוד מהגישה של מנהיגי המפלגה כלפיו, מהוועידה בבאקו וממהלך המהפכה בכלל. הוא תכנן לחזור לארצות הברית, אך ב-[[25 בספטמבר]] הוא חלה, ואחרי שלושה שבועות נפטר מהמחלה.
 
הוא אחד האמריקאים הבודדים, שלהם קבר כבוד ב[[בית הקברות של חומת הקרמלין]]. תחת שלטונו של [[סטלין]] נאסר ספרו על המהפכה להפצה. ה[[ניו יורק טיימס]] בחר בו בשנת [[1999]] במקום ה-7 ברשימת הספרים העיתונאיים החשובים ביותר.