מרד 1682 – הבדלי גרסאות

תומכי משפחת מילוסלבסקי החלו לפזר שמועות בין החיילים שתחת השלטון החדש קצב העברת התשלומים יהיה גרוע אף יותר מבעבר. ב-[[15 במאי]] התפשטה שמועה שמשפחת נרישקין הרגה את נסיך [[איוואן החמישי|איוואן]]. חיילים רבים נהרו ל[[קרמלין]] של [[מוסקבה]] עברו את המשמר והתאספו ב[[כיכר הקתדרלות]] בחזית הארמון. צארינה נטליה נרישקינה (אשתו השנייה של פיודור השלישי) יצאה מהארמון ביחד עם בנה [[פטר הגדול|פיוטר]] והנסיך איוואן. הנסיך איוואן אף ציין בתשובה לשאילות החיילים שבריאותו טובה ושמשפחת נרישקין מתייחסת אליו טוב ואין לו שום טענות. במידה וזה נכון, פעולות החיילים היו בעייתיות מאוד וזה היה למעשה מרד נגד השלטון. אחד הקצינים, נסיך דולגורוקי החל לאיים על החיילים תוך האשמתם במרד גלוי. ההמון המשולהב לא עמד בלחץ, התפרץ והרג את הנסיך. בהמשך הם אף נכנסו לארמון עצמו והרגו מספר נציגים בולטים של משפחת נרישקין ותומכיה. מעשי הרצח התפשטו לעיר כולו. בקרמלין החיילים המורדים הציבו שמירה ולמעשה כל יושבי הארמון היו אצורים.

 

 

 

ב-[[23 במאי]] וב-[[29 במאי]] החיילים העבירו בקשות נוספות. הבקשות החדשות כללו הכרזת [[איוואן החמישי]] [[צאר]] בנוסף ל[[פטר הגדול]] ומינוי נסיכת סופיה כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] לידם. הבקשות היו תואמים את האינטרסים של משפחת מילוסלבסקי. מחוסר ברירה האסיפה הבויארית ו[[פטריארך]] נענו לדרישות החיילים. בשלב זה, החיילים המורדים שלטו במצב, אך הם היו מודעים לכך שהמצב אינו יציב וברגע שהם יעזבו את [[הקרמלין]] הכול יכול להשתנות. במטרה להבטיח לעצמם את הביטחון לתווך ארוך הם הוציאו דרישה חדשה. הממשל היה צריך לפרסם [[צו]] מיוחד בו הכרזה על כך שכל פעולות החיילים היו לטובת השלטון ומשפחת רומנוב וב[[כיכר האדומה]] היה צריך להציב פסל עם פרוט שמות כל ה[[בויאר|בויארים]] שנהרגו תוך ציון פשעים שהם ביצעו לכאורה נגד השלטון. מחוסר ברירה הממשל הסכים גם לכך. יחד עם זאת, בשלב זה נסיכת סופיה החלה להרגיש שהמצב מסכן גם אותה.