מעון (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות

בעת חלוקת [[ארץ ישראל]] ל[[שבטי ישראל]] כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב בספר יהושע: " זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה". (פסוקים א' ונ"ה).

 

 

מעון המקראית מוזכרת גם באחד ה[[אוסטרקון|אוסטרקונים]] שנמצאו ב[[תל ערד|ערד]].

 

==בית כנסת עתיק==

 

הממצא החשוב ביותר מבית הכנסת הוא תריסר חלקים של [[מנורת שבעת הקנים]] עשויה מ[[שיש]] לבן. לפי אומדן שחזורה, גובה הגיע לידי 1.6 - 1.8 מטר.[[צבי אילן]] שהיה שותף לגילויה מתאר אותה כך: "קניה (קני המנורה), שהיו עשויים מקשה אחת, עוצבו בצורת חוליות מעוגלות ("תפוחים") שהלכו וקטנו כלפי מעלה. בבסיס כל חוליה גולף עלה ("פרח". קוטר התפוח התחתון הוא 16,5 ס"מ וקוטר התפוח העליון 6.5 ס"מ. בין קני המנורה היו עיטורים מגולפים ששימשו לחיזוקה. זו הייתה מנורה כבדה ביותר, כ-120 ק"ג משקלה (משקל החלקים שנמצאו הוא 25 ק"ג). בסיס המנורה היה מרובע או מדורג. בתחתית התפוח התחתון של הקנה המרכזי חצוב חור מרובע לקיבוע מוט ברזל ("מסמר") שבעזרתו חובר גוף המנורה לבסיס".

 

==הקשר בין כרמל לבין מעון==

פסוק מספר שמואל מסביר את הקשר בין שני היישובים: "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" - כלומר במעון - בתי מגורים ובכרמל - מרכז כלכלי. עם גילויו של בית כנסת קדום במעון, ומבני מגורים אחדים במדרון הצפוני של תל מעון, דרומית לכרמל, העלה צבי עמית את ההשערה כי יהודי כרמל גרו במעון, שהיה כעין "שכונה" של כרמל.

 

נמצאו גם שרידי דרך רחבה, הסלולה בקו ישר, מכרמל למעון, כעין רחוב מקשר בין שני המקומות. מכאן מסקנת החוקר כי היישוב היהודי במעון היה חלק מן המערך היישובי של כרמל.

==ראו גם==

* [[דרומא]]

== לקריאה נוספת ==

* [[דוד עמית]] - [[רשות העתיקות]], '''לשאלת זיהויה של כרמל היהודית''', מתוך '''הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007''', בעריכת [[יעקב אשל]], מרכז סיור ולימטד סוסיא, סוסיא, תשס"ח

* [[דוד עמית]] - '''"בתי הכנסת בחורבת מעון ובחורבת ענים והיישוב היהודי בדרום הר חברון,"''' דיסרטציה דוקטרלית, אוניברסיטה העברית, 2003

* [[צבי אילן]], '''[[בתי כנסת קדומים בארץ ישראל]]''', משרד הביטחון - ההוצאה לאור , 1991, ISBN 9650505229.

 

{{coord|31.4094477|N|35.1338388|E|type:landmark|display=title}}