סטאדהאודר – הבדלי גרסאות

בימי הביניים מונו סטאדהאודרים על ידי אצילים [[פאודליזם|פיאודליים]] כדי שייצגו אותם בהיעדרם - מכאן התואר "ממלא מקום", המקביל [[אטימולוגיה|אטימולוגית]] ל-Lieutenant ב[[צרפתית]] ו-Statthalter ב[[גרמנית]]. התפקיד המקביל באנגלית נקרא Steward. אם היו לאדון האציל כמה נחלות או [[פייף|פייפים]], היה יכול למנות לכמה מהן סטאדהאודר קבוע, אשר מואצלות לו מלוא סמכויותיו של האדון. כיוון שכך, הסטאדהאודר היה חזק יותר מאשר מושל סתם, שהיתהשהייתה לו סמכות מוגבלת בלבד; אך מנגד, הסטאדהאודר לא היה [[וסאל]] בעצמו, ולכן לא היתההייתה לו כל חזקה על האדמה. השליטים המקומיים של המחוזות העצמאים ב[[ארצות השפלה]] עשו שימוש רב בסטאדהאודרים: לדוגמה, דוכס [[חלרה]] מינה סטאדהאודר שייצג אותו ב[[חרונינגן]].

ב-[[1581]] התחולל [[המרד ההולנדי]], שבו המחוזות הצפוניים התנערו ב[[הצהרת ההתכחשות]] משלטון בית האבסבורג, כך שתפקיד הסטאדהאודר איבד את משמעותו המקורית - האדון הפיאודלי עצמו הודח מכיסאו. אף על פי כן, ב[[איחוד שבעת המחוזות]] החדש, שנודע בשם [[הרפובליקה ההולנדית]], נותרה המשרה על כנה. המדינה החדשה שקדה להתאים את המושגים והמוסדות הפיאודליים הקיימים למצב החדש, ונטתה לעשות זאת באופן שמרני - שהרי מלכתחילה הם מרדו נגד המלך כדי לשמר את זכויותיהם הקדומות. הסטאדהאודר כבר לא ייצג אדון הנמצא מעליו, ולפיכך הפך לנציג השלטוני הגבוה ביותר שנתמנה על ידי המועצה של כל מחוז. אף על פי שכל מחוז היה יכול למנות סטאדהאודר משלו, רוב הסטאדהאודרים החזיקו במינויים מכמה מחוזות בו זמנית. הסמכות הרבה ביותר היתההייתה שייכת למועצה של כל מחוז, אבל לסטאדהאודר היו כמה זכויות-יתר משלו, כגון הזכות למנות בעלי-תפקידים מסוימים, לאשר מינויים של חברי המועצה או לבחור ראשי ערים מתוך רשימת מועמדים. בכך היתההייתה לו השפעה עקיפה על המדיניות הכללית של המחוז. במחוז [[זלנד]] שימשו הנסיכים ל[[בית אוראנז']] כסטאדהאודרים וחברים במועצות של המחוז, כיוון שבין תואריהם היה גם התואר של מרקיזי [[פליסינגן]].

מנהיג המרד ההולנדי (מלחמת שמונים השנה) היה [[וילם השתקן]] לבית אורנז'. הוא התמנה כסטאדהאודר ב-[[1572]] במחוז הולנד, שהיה המחוז הראשון שהרים את נס המרד. השפעתו האישית והשם הטוב שיצא לו נעשו מזוהים עם המשרה, והקלו על התקבלותם של בני המשפחה האחרים. מאוריץ ב-1618 ו[[ויליאם השלישי, מלך אנגליה|וילם השלישי]] מ-[[1672]], שניהם מבית אורנז', החליפו מועצות-עיר שלמות באנשי שלומם כדי להגדיל את סמכויותיהם. בתגובה לנסיונותיהם של הסטאדהאודרים להדק את אחיזתם במדינה, פעלו ה[[רחנטים]] (regenten, אנשי האליטות הכלכליות במדינה שהיה להם ייצוג רב במועצות) אחרי מותו של וילם השני ב-[[1650]] כדי שלא יתמנה סטאדהאודר כלל. "[[התקופה הראשונה ללא סטאדהאודר]]" הסתיימה ב-[[1672]], היא "שנת האסון" (Rampjaar) ההולנדית. תקופה שנייה ללא סטאדהאודר היתההייתה אחרי מותו של וילם השלישי ב-[[1702]].

הגולים חזרו מצרפת עם הצבא המהפכני הצרפתי בחורף של [[1795]], והולנד נפלה תחת שלטון צרפת המהפכנית. וילם החמישי נמלט לאנגליה, ומשׂרת הסטאדהאודר בוטלה באופן רשמי ב-1795, כשהצרפתים הקימו את [[הרפובליקה הבטאווית]]. לאחר תבוסת [[נפוליון]] ו[[קונגרס וינה]] חזרה הולנד לשלטון בית אורנז', אלא שהפעם הפך הנסיך וילם השישי ל[[וילם הראשון, מלך הולנד]] והולנד היתההייתה ל[[מונרכיה]].