ההתיישבות במישור החוף המרכזי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: על ידי, מלחמת העולם, אוכלוסייה, ראשון לציון, \1השקיה |
|||
שורה 14:
# קרקע זו מחלחלת.
# לא היו [[מעיין|מעיינות]], שבעזרתם ניתן היה להשקות.
# באותה תקופה לא היה ידוע על קיום [[מי תהום]] עמוקים באזור, וגם ממילא הם היו עמוקים מיכולת חפירת [[באר מים|הבארות]]
מאחר ולערבים אשר התגוררו באזור לא הייתה הטכנולוגיה לשאיבת מים, וללא מים התקשו לעבד את החמרה, הם מכרו את האדמות.
שורה 30:
# הוא הסכים לקנות אדמות חול אדום (חמרה).
# הוא הסכים להמשיך ולנסות גידולים שונים עד שהגיע לגידול האופטימלי לקרקע זו: ה[[הדרים]].
במושבות הראשונות במישור יהודה ובשרון ניסו לגדל גידולים שונים ונכשלו. לאחר כ- 40 שנה של מסה ומעש הגיעו לידע, שענף ההדרים מתאים לאדמות חול אדום בתנאי
כמובן, נמצא מי שהיה מוכן לכסות את הגירעונות שנוצרו בעקבות הניסויים והכישלונות:
שורה 46:
*התגלו [[ויטמינים|הוויטמינים]]- התגלות הוויטמינים בראשית [[המאה ה-20]] העלתה את ערך ההדרים והגדילה את הביקוש להם.
*כמו כן עלתה רמת חיים באירופה שאפשרה את קניית פרי ההדר-100 שנה קודם לא הייתה קיימת
== העיור במישור החוף ==
שורה 52:
ניתוק זה הגביר את הצורך של היישוב ושל [[הצבא הבריטי]] לעשרות מוצרים תעשייתיים. רוב המושבות החלו להתפתח לערים שעברו לעסוק בתעשייה ובשירותים .
הון (של הפרדסנים) וכוח עבודה של פועלי הפרדסים הוסב לפיתוח התעשייה והשירותים.
דוגמאות להפיכת מושבות לערים בזמן
המושבה [[נס ציונה]], שהעסיקה פועלים ערבים בעיקר, לא השתתפה בתהליך זה,ונשארה מושבה חקלאית עוד שנים רבות.
כל התהליכים הללו התגברו עם מלחמת העצמאות והעלייה ההמונית בעקבותיה.
| |||