הבדלים בין גרסאות בדף "פרוצ'ו בוזוני"

מ (←‏המוזיקה של בוזוני: יצירות בלתי גמורות במוזיקה)
 
בשנת 1894 התיישב ב[[ברלין]] והופיע בסדרת קונצרטים, הן כפסנתרן והן כמנצח.
הוא המשיך גם ללמד במספר [[כיתת אמן|כיתות אמן]] ב[[ויימאר]], [[וינה]] ו[[בזל]]. בין תלמידיו היו [[קלאודיו אראו]], [[אדוארד שטוירמן]] ו[[אגון פטרי]] וכן, לזמן קצר, [[קלרה הסקיל]].
 
בשנת [[1907]] כתב את "סקיצה של אסתטיקה חדשה למוזיקה", שבה ספד ל"קובעי החוקים" של המוזיקה המסורתית וניבא מוזיקה עתידית שתכלול את חלוקת האוקטבה ליותר מ-12 הדרגות המסורתיות. ה[[פילוסופיה]] שלו, לפיה "המוזיקה נולדה חופשית; גורלה הוא לזכות בחירות," השפיעה מאוד על תלמידיו, [[לואיג'י רוסולו]], [[פרסי גריינג'ר]] ו[[אדגר וארז]], שלכולם תפקיד חשוב במוזיקה של [[המאה העשרים]].