חוסר אונים נרכש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←טיפול: מחיקת פסקה - תיאור מפורט מידי של מחקר ספציפי ללא סימוכן וללא מסכנות כלליות |
עריכה |
||
שורה 29:
הצלחות עתידיות לא בהיכרח ישנו מצב זה משום שהתלמיד עלול לייחס אותן ל[[מזל]] ולא ליכולת הלמידה שלו.
====השפעת ההורים בגילאי הילדות====
ילד בגיל הגן מעריך את היכולות שלו יותר טוב ממה שהן באמת והוא מאמין שיוכל לשפר את הישגיו על ידי השקעת מאמץ רב יותר. [[ילדות|ילד]] בגיל 7, מתפתח ביחס להישגים ולכישלונות, הוא מסוגל לחשוב על היכולות שלו וגם על היכולות של אחרים
בשנים האחרונות, נראה כי יחס ההורים לילד, הוא אחד הגורמים
==השלכות של חוסר אונים נרכש==
שורה 37 ⟵ 42:
על פי תאוריית חוסר האונים הנלמד [[דיכאון]] ו[[מחלת נפש|מחלות נפש]] קרובות אחרות הם תוצאה של תפיסה של העדר שליטה בסיטואציה{{הערה| Seligman, 1975}}.
▲[[ילדות|ילד]] בגיל 7, מתפתח ביחס להישגים ולכישלונות, הוא מסוגל לחשוב על היכולות שלו וגם על היכולות של אחרים. הוא יודע אם הוא מצליח לבצע מטלה יותר טוב או פחות טוב בהשוואה לילדים אחרים בגילו. לפעמים [[הערכה עצמית|הערכה העצמית]] יורדת קצת – כי הוא מבין שהוא חלש בתחומים מסוימים, והוא מבין שיש תחומים בהם ילדים אחרים יותר טובים ממנו, הוא מקטין את הערכה העצמית כדי להיות מציאותי. אם הוא ישקיע מאמץ – הוא יצליח קצת יותר – מהיכולת שלו כרגע.
▲בשנים האחרונות, נראה כי יחס ההורים לילד, הוא אחד הגורמים לכך. יש להורים ציפיות גבוהות מהילד (בתחום כלשהו, למשל) אבל הם מאמינים שהוא לא יוכל לעמוד בהן, ציפיות ההורים מהילד ואמונותיהם ביכולת שלו גורמים לילד לפתח אי-שליטה נלמדת באותו תחום מסוים. זה יכול להיות: תחום חברתי, לימודים, ועוד.
==ראו גם==
| |||