חוסר אונים נרכש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏טיפול: מחיקת פסקה - תיאור מפורט מידי של מחקר ספציפי ללא סימוכן וללא מסכנות כלליות
עריכה
שורה 29:
 
הצלחות עתידיות לא בהיכרח ישנו מצב זה משום שהתלמיד עלול לייחס אותן ל[[מזל]] ולא ליכולת הלמידה שלו.
 
====השפעת ההורים בגילאי הילדות====
ילד בגיל הגן מעריך את היכולות שלו יותר טוב ממה שהן באמת והוא מאמין שיוכל לשפר את הישגיו על ידי השקעת מאמץ רב יותר. [[ילדות|ילד]] בגיל 7, מתפתח ביחס להישגים ולכישלונות, הוא מסוגל לחשוב על היכולות שלו וגם על היכולות של אחרים. הוא יודע אם הוא מצליח לבצע מטלה יותר טוב או פחות טוב בהשוואה לילדים אחרים בגילו. לפעמים [[הערכה עצמית|הערכה העצמית]] יורדת קצת – כי הוא מבין שהוא חלש בתחומים מסוימים, והוא מבין שיש תחומים בהם ילדים אחרים יותר טובים ממנו, הוא מקטין את הערכה העצמית כדי להיות מציאותי. אם הוא ישקיע מאמץ – הוא יצליח קצת יותר – מהיכולת שלו כרגע.
 
בשנים האחרונות, נראה כי יחס ההורים לילד, הוא אחד הגורמים לכךלחוסר אונים נרכש. יש להורים ציפיות גבוהות מהילד (בתחום כלשהו, למשל) אבל הם מאמינים שהוא לא יוכל לעמוד בהן, ציפיות ההורים מהילד ואמונותיהם ביכולת שלו גורמים לילד לפתח אי-שליטה נלמדת באותו תחום מסוים. זה יכול להיות: תחום חברתי, לימודים, ועוד.
 
==השלכות של חוסר אונים נרכש==
שורה 37 ⟵ 42:
על פי תאוריית חוסר האונים הנלמד [[דיכאון]] ו[[מחלת נפש|מחלות נפש]] קרובות אחרות הם תוצאה של תפיסה של העדר שליטה בסיטואציה{{הערה| Seligman, 1975}}.
 
==התפתחות חוסר אונים נרכש בגילאים הילדות==
ילד בגיל הגן מעריך את היכולות שלו יותר טוב ממה שהן באמת, הוא חושב שהוא יותר חזק ממה שהוא באמת.
גם כשנותנים לו מטלות, הוא חושב שהמטלה קלה יחסית. הוא חושב שהוא יכול להסתדר עם המטלות הקשות אם הוא ישתדל יותר. ילד בגיל הגן לא יודע את ההבדל בין [[יכולת]] לבין [[מאמץ גופני|מאמץ]]. הוא לא יכול לחשוב על 2 היבטים בבת-אחת. הוא חושב שאם הוא ישתדל יותר הוא יוכל לעשות דברים יותר טוב. יש הרבה דברים שהוא לא יכול לעשות אותם היום ויוכל לעשות אותם בעתיד – במונחים של להשתדל הוא מבין "מאוחר יותר כשאני אגדל".
 
[[ילדות|ילד]] בגיל 7, מתפתח ביחס להישגים ולכישלונות, הוא מסוגל לחשוב על היכולות שלו וגם על היכולות של אחרים. הוא יודע אם הוא מצליח לבצע מטלה יותר טוב או פחות טוב בהשוואה לילדים אחרים בגילו. לפעמים [[הערכה עצמית|הערכה העצמית]] יורדת קצת – כי הוא מבין שהוא חלש בתחומים מסוימים, והוא מבין שיש תחומים בהם ילדים אחרים יותר טובים ממנו, הוא מקטין את הערכה העצמית כדי להיות מציאותי. אם הוא ישקיע מאמץ – הוא יצליח קצת יותר – מהיכולת שלו כרגע.
 
בשנים האחרונות, נראה כי יחס ההורים לילד, הוא אחד הגורמים לכך. יש להורים ציפיות גבוהות מהילד (בתחום כלשהו, למשל) אבל הם מאמינים שהוא לא יוכל לעמוד בהן, ציפיות ההורים מהילד ואמונותיהם ביכולת שלו גורמים לילד לפתח אי-שליטה נלמדת באותו תחום מסוים. זה יכול להיות: תחום חברתי, לימודים, ועוד.
בנוסף, יכולה להיות אי-שליטה נלמדת רק בתחום ספציפי – לדוגמה: ללמוד לרקוד.
 
==ראו גם==