הסקת מסקנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←בסטטיסטיקה: קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''הסקת מסקנות''' היא השלב האחרון בפעולת ה[[חשיבה]] המביאה לכדי יצירתו של [[מידע]] חדש, כתוצאה מניתוח של מידע קודם.
כדי ליצור [[ידע]] יש ליצור קשרים בין מושגים ולהבין כיצד [[משתנה|משתנים]] או אירועים מסויימים תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה{{הערה|שם=תוכנית חשיבה|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Portal/Kishurim/Chashiva.htm משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה.] מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט}}.▼
ה'''מסקנה''' היא התוצר של תהליך הסקת המסקנות והיא מנוסחת באופן [[הכללה (למידה)|כוללני]]. המסקנה מתייחסת לכל מה שמתחייב כ[[היסק]]ים [[לוגיקה|הגיוניים]] מתוך [[עובדה|העובדות]] שנצברו במהלך איסוף ה[[נתונים]]{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}.
==פתרון בעיות והסתגלות==
תהליך הסקת המסקנות נחוץ ל[[למידה]], שכן הוא מאפשר הבנת ההתרחש ו[[ידיעה]] "כיצד היה עדיף לפעול?". היבט זה בא לידי ביטוי בתהליך פתרון בעיות על ידי [[ניסוי וטעייה]].
הסקת מסקנות היא [[מיומנויות חשיבה|מיומנות חשיבה]] שיש לה חלק משמעותי במסגרת ה[[תפקודים ניהוליים|תפקודים הניהוליים]], אשר מאפשרים לאדם לנתח את סביבו ולבחור בדרך הפעולה הרצויה עבורו בכל מצב. באופן זה האדם יכול ללמוד כיצד להסתגל לשינויים בסביבה ובתרבות שבה הוא חי.
בהתאם לכך יכולת [[קבלת החלטות]] מתבססת על הסקת מסקנות מתוך ה[[מידע]] הקיים.
ה[[מדע]] מתפתח על ידי הסקת מסקנות מתוך ממצאי ה[[מחקר]], וגיבושן ל[[תאוריה]]. ▼
==צבירת ידע==
▲כדי ליצור [[ידע]] יש ליצור קשרים בין מושגים ולהבין כיצד [[משתנה|משתנים]] או אירועים מסויימים תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה{{הערה|שם=תוכנית חשיבה|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Portal/Kishurim/Chashiva.htm משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה.] מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט}}.
▲ה[[מדע]] מתפתח על ידי הסקת מסקנות מתוך ממצאי ה[[מחקר]], וגיבושן ל[[תאוריה]]. זהו תהליך של [[בדיקת השערות]].
[[למידת חקר]] היא גישה [[חינוך|חינוכית]] של [[למידה פעילה]] המבוססת על עקרונות ה[[מחקר]] ה[[מדע]]י ויכולת הסקת המסקנות.
==יכולת השוואה והכללה==
ה[[סטטיסטיקה]] עוסקת בין היתר בהסקת מסקנות אודות [[אוכלוסייה]] מסויימת מתוך [[מדגם]]{{הערה|שם=סטטיסטיקה פתוחה|שמואל זמיר ורות בייט-מרום (2005). מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}}
כך שהנתונים המופקים מהמדגם [[הכללה (למידה)|מוכללים]] על האוכלוסייה שאותה הוא אמור לייצג.
ככל שהמדגם גדול יותר כך נוצרת יותר [[עוצמה סטטיסטית]] למחקר ולמסקנות המופקות ממנו.▼
עם זאת, היסק מנתוני המדגם לאוכלוסיה כולה מסתמך על נתונים חלקיים. לכן הוא אינו יכול להוביל למסקנה ודאית, אלא למסקנה [[הסתברות]]ית בלבד. [[תורת ההסתברות]] היא ה[[כלי]] ה[[מתמטיקה|מתמטי]] המספק מודלים לטיפול בתופעות הכרוחות באי-בדאות ולכן היא מקשרת בין ה[[סטטיסטיקה תאורית|סטיטיקה התיאורית]] לבין ההסקה הסטטיסטית{{הערה|שם=סטטיסטיקה פתוחה}}.
▲ככל שהמדגם גדול יותר כך נוצרת יותר [[עוצמה סטטיסטית]] למחקר ולמסקנות המופקות ממנו.
==ראו גם==
* [[יצירתיות]]
*
* [[מונחים בפסיכולוגיה קוגניטיבית]]
| |||