|
== המאבק על האימפריה ==
עם מותו של [[לואי החסיד]] ב-840 לספירה, תבע בנו הבכור, [[לותאר ה-1הראשון]] תבע, בעלות על ממלכותקיסרות אביו ותמך בהמלכתו של אחיינו [[פפין ה-2השני]] כמלך של [[אקוויטניה]]. לאחר שאחיו של לותאר, [[שארל הקירח]] ו[[לואילודוויג הגרמני]] הביסו אותו ב[[קרב על פונטני]] (Fontenay) בשנת [[841]] וחתמו על [[שבועת שטרסבורג]] (842), הסכים לותאר למשא ומתן.
== ההסכם ==
שלושת האחים כבר היו מבוססים בממלכות שונות, לותאר באיטליה, לואילודוויג הגרמני ב[[באווריה]], ושארל באקוויטינה.
בשנת 843 התכנסו שלושת האחים בעיר [[ורדן]] וחתמו על הסכם לפיו חולקה האימפריה לשלוש ממלכות שונות:
לואילודוויג, לאחרלעתיד שנים"לודוויג ייקרא "לואי הגרמני", זכה בחלקה המזרחי של האימפריה במה שעתיד להיות גרמניה, לותאר זכה בחלק המרכזי של האימפריה, [[ארצות השפלה]], [[אלזס]], [[בורגנדיבורגנדיה (אזור)|בורגנדיה]], [[פרובנס]] ו[[איטליה]] כמו כן, בהיותו הבן הבכור, הוא זכה בתואר קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה|האימפריה הרומית]] (Romanum Imperium). שארל זכה בחלק המערבי, שהפך מאוחר יותר למה שיודע כיום כ[[צרפת]]. פפין השני קיבל את ממלכת אקוויטינה אבל תחת סמכותו של שארל.
{{קצרמר|היסטוריה}}
|
