חוסר אונים נרכש – הבדלי גרסאות

לחילופיןלחלופין, האדם יכול לייחס אירועים שלליים לסיבות פנימיות גלובליות ויציבות אשר גם עליהן הוא אינו מסוגל לשלוט. כלומר, חוסר האונים יכול להתפתח גם כאשר האדם מאמין שהוא זה הגורם לנסיבות, אך מסיבה כלשהי אין בכוחו לפעול בדרך אחרת.

למשל, אנשים בעלי [[לקות למידה]] או [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]] עלולים להיות חשופים יותר לחוויות חוזרות של [[כישלון]] מגיל צעיר במסגרת [[חינוך פורמלי|החינוך הפורמאליהפורמלי]], חרף השקעת מאמצים רבים בנסיון לשנות את המצב.

תופעה זו נוצרת מתהליך המזין ומעצים את עצמו. כאשר [[תלמיד]] נכשל בלימודיו מסיבה כלשהי הוא עלול להטיל ספק ביכולות הלמידה שלו. כתוצאה מכך הוא יראה את ההצלחה בלימודים כאירוע בלתי נשלט. אמונה זו מובילה ל[[תסכול]] וירידה ב[[הנעה|מוטיבציה]] להשקעת המאמץ הנחוץ למילוי משימות לימודיות. הויתורהוויתור על המאמץ והיעדר ההתמדה עלוליים להוביל לכישלונות נוספים, אשר יחזקו את אותן האמונות השליליות של התלמיד לגבי יכולתו להצליח{{הערה|שם=מדברים}}.

למצבים של חוסר שליטה יכולות להיות השלכות שליליות{{הערה|שם=שינוי|שאול פוקס (1998). הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי. הוצאת אוניברסיטת בר -אילן.}}.