המרידות באוטו הראשון – הבדלי גרסאות

ב[[937|שנת 937]] מת ארנולף ובנו, [[אברהרד, דוכס בוואריה]] מרד באוטו וסרבוסירב ללוות אותו.<ref>משמעויות שונות לכוונה במילה ללוות (accompany), להרחבה ראה, Reuter, op. cit p.151</ref> לכן, בשנת 938 פלש אוטו פעמיים ל[[בוואריה]]. בפלישה הראשונה נכשל אך בפלישה השנייה צלח ושלח את אברהרד לגלות. במקום הוא מנה על בוואריה את דודו, [[ברתולד, דוכס בוואריה|ברתולד]] (Berthold, Duke of Bavaria). זהו, האירוע הראשון שהוביל לאיבוד עצמאותה של בוואריה שכן, החל מתקופה זו החלה המלוכה למנות את אנשי הכנסייה.

אברהרד, אחיו של קונרד, התמרד באוטו בגלל שהחל לחשוש שכוחו נחלש. העניינים החלו בעקבות עלבון שספג, שנבע מסכסוך בזמן קרב מול וסל סקסוני שלו, עליו צר, [[ברונינג]] (Bruning), שסרבשסירב להישבע לאברהרד אמונים בהיותו [[שושלת קרולינגית|קרולינגי]] ולא סקסוני. <ref>Reuter, op. cit p.152</ref> <br />

בהמשך השנה 938, אברהרד השלישי ו[[גילברט מלוטרינגיה|גילברט]] (Gilbert of Lotharingia) מרדו יחד עם [[היינריך מפרנקוניה]] (Henry of Franconia), אחיו של אוטו, שטען לכתר. [[לואי הרביעי]], מלך פרנקיה המערבית הצטרף למורדים. מצד שני, [[הוגו, דוכס פרנקיה]] הצטרף לכוחות אוטו. המורדים הוכרעו בקרב ב[[ברטן]] (Birten) וב[[אנדרנאך]] (Andernach). גילברט ואברהרד נהרגו ובמקומם מונה הנרייך, אחיו של אוטו, כדוכס [[לוטרינגיה]]. היינריך לא הצליח להתבסס בלוטרינגיה ובשנת 940 חזר ל[[סקסוניה]]. בשנה הזו ואחריה, שנים 940-941, היינריך יחד עם אצילי סקסוניה המזרחית תכננו התנקשות במלך במהלך חגיגות חג הפסחא ב[[קוידלינבורג]] (Quedlinburg). הקשר נחשף. [[הרוסווית'ה]] (Hroswitha of Gandersheim) מתארת במכתבה את האירוע כמלחמה שהחלה בעקבות השטן שפתה את בני האדם.<ref>The achievements of Otto (Gesta Ottonis) from Hroswitha of Gandersheim, Hrosoithae Liber terrtius (trabs), Sister Mary Bernardine Bergman, Ph. D. dissertation, st Louis University, 1942, pp.39-85. </ref> רותר (Reuter) טען כי כשלוןכישלון המרד נבע מכך שהסקסונים לא היו מוכנים למהפכה. <ref>Reuter, op. cit p.153</ref>

==הערות שוליםשוליים==