החוף הגבוה – הבדלי גרסאות

תופעה זו נצפתה ונחקרה לראשונה באזור זה{{מקור}}. מאז [[עידן הקרח]] האחרון הקרקע בחוף התרוממה בכ-800 מטרים, דבר שגרם ליצירת ה[[נוף]] של [[תצורה גאולוגית|תצורות]] [[צוק]]ים גבוהים. שטחו היבשתי של החוף הוא 62,500 [[הקטאר]], והשטח הימי שלו משתרע על פני 80,000 הקטאר נוספים. חלקים אחדים מהקטע היבשתי של החוף מוכרזים כ[[שמורת טבע|שמורות טבע]]. [[אונסק"ו]] נימק את הכרזתו על החוף כ[[אתר מורשת עולמית]] בכך ש"אתר החוף הגבוה הוא כר להזדמנויות יוצאות דופן להבנת חשיבות התהליך שיצר את האזורים מכוסי הקרח והאזורים הגבוהים שעל פני השטח של כדור הארץ". הקטע היבשתי של החוף מתנשא עד לגובה של 333 מטרים.

ה[[פלורה]] של החוף הגבוה אופיינית לסביבת ה[[טייגה]] ה[[אירואסיה|אירואסייתית]] המערבית שבה הוא ממוקם. המאפיין העיקרי הוא יער הטייגה, אך עם זאת קיימים הבדלים ב[[צמחייה]] בתלות בגובה ובסוג הקרקע וה[[סובסטרט]]ים הזמינים על פני השטח{{מקור}}. דוגמאות לכך הן יערות של [[אשוחית נורבגית]] בקרקעות דלילות משאבים, ויערות [[ירוק עד|ירוקי עד]], נשירים ובוגרים על קרקעות מעובדות. החוף הגבוה הוא אזור גבול בין סוגים שונים של יערות בשל האקלים והטופוגרפיה שלו, ויש בו אזורים שעדיין ניתן למצוא בהם צמחים אלפיניים (בעיקר בראש הצוקים בכיוון צפון). החוף הוא קו הגבול הצפוני לגדילתם של כ-40 [[מין (טקסונומיה)|מיני]] צמחים. מינים נפוצים של צמחים באזור ההשקה בין החוף לבין הים כוללים בעיקר [[אצות]] בצבעים מגוונים כגון אדום, חום וירוק. החוף הגבוה נבדל מסביבתו הקרובה, ובעיקר מ[[ארכיפלג קווארקן]] שהוכרז ביחד עמו כאתר מורשת עולמית, בכך שגדלים בו גם [[צמחים וסקולריים]] ואצות [[נאווניתאים|נאווניתיות]]. אוכלוסיות נוספות של צמחים מצליחות להתקיים גם באגמים וב[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]]. ישנן עדויות לכך שבתקופות חמות יותר בהיסטוריה של האזור גודלה בו [[חיטה]] למטרות [[חקלאות]].