היפוסטיל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תורגם מהויקיפדיה האנגלית |
תורגם מהויקיפדיה האנגלית |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
ב[[אדריכלות]], '''היפוסטיל''' הוא אולם בעל גג אשר תקרתו נתמכת על ידי עמודים. מקור השם היפוסטיל הוא מהמילה ב[[יוונית עתיקה]] hypóstȳlos שמשמעותה "מתחת לעמודים"" (כש-hypó משמעותו מתחת ו-stŷlos משמעותו עמודים). היפוסטיל מפורסם מהעת העתיקה נמצא ב[[כרנך]] שב[[מצרים]]] במקדש לאל [[אמון (אל)|אמון]]-[[רע (אל)|רע]] הכולל 134 עמודים.
הגשר המקשר בין העמודים יכול להיבנות ממגוון חומרים כמו אבן, עץ או חומר קשיח אחר כמו ברזל, פלדה ובטון מזוין. העמודים יכולים להיות בגובה זהה או כמו בכרנך שבו העמודים בחלל המרכזי גבוהים מהעמודים במעברים הצדדיים, ובכך מאפשרים יצירת פתחים בקיר מעל העמודים הקטנים, הנותנים לאור יום להיכנס ולהאיר את האולם.
ב[[מצרים העתיקה]] נעשה שימוש בצורת בנייה זו במקדשים רבים, כמו מקדש [[רעמסס השלישי]] ב[[מדינת האבו]], מקדש מנתוחותפ ב[[דיר אל-בחרי]], ה[[רעמסאום]] ומקדשים נוספים, לעתים נעשה בו גם שימוש בבניה חילונית.. ההיפוסטיל היה בשימוש גם במקדשים יוונים עתיקים, כנ"ל גם באסיה, במיוחד בבנייה בעץ.
באדריכלות של מסגדים רבים, באולם התפילה המרכזי, נעשה שימוש בצורת בנייה זו תוך שילוב של קשתות בין העמודים. דוגמה ידועה הוא המסגד הגדול של קיירואן (Great Mosque of Kairouan) הנמצא ב[[תוניסיה]]. גם באדריכלות המודרנית נעשה שימוש בהיפוסטיל, דוגמה לכך הוא אולם מקבלי הפנים בקומה G בטרמינל 3 ב[[שדה התעופה בן גוריון]]. שימוש בהיפוסטיל נעשה גם ב[[המוזיאון החדש (ברלין)|מוזיאון החדש]] ב[[ברלין]] בעיצוב החצר המצרית.
| |||