ליברטאד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''ליברטאד''' ([[ספרדית]]: "חירות") היא [[מפרשית|ספינת]] [[העפלה|מעפילים]] שיצאה מנמל [[וארנה]] שב[[בולגריה]] ב-[[13 ביוני]] [[1940]] כחלק ממפעל ההעפלה הפרטי של ד"ר [[ברוך קונפינו]] כשעל סיפונה 380 מעפילים מבולגריה ו[[הונגריה]]. ב-[[18 ביולי]] 1940 הגיעה הליברטאד לאל מול חופי [[נמלזכרון חיפהיעקב]] ונתפסה על ידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]]. היא נגררה ל[[נמל חיפה]] ומעפיליה נאסרו למשך כשנה ב[[מחנה המעצר בעתלית]].{{הערה|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''' - עלייה והעפלה מבולגריה ודרכה בשנים 1939 - 1949, [[הוצאת עם עובד]], 2004, עמוד 68.}}
 
==רקע ורכישת הספינה==
ב-[[9 בינואר]] 1940 נחתו בחופי ישראל 505 מעפילי ה[[רודניצ'אר]] ד' שהפעיל ד"ר ברוך קונפינו במסגרת מפעל ההעפלה הפרטי שלו מבולגריה ודרכה. נערכו הכנות להפלגתה החמישית של הספינה, אך לחץ כבד שהפעילה הממשלה הבריטית על ממשלת בולגריה הוביל לאיסור הפלגותיה של הרודניצ'אר מבולגריה למטרות העפלה. בין קונפינו לאברהם רומנו יושב ראש קהילת פלובדיב נחתם חוזה להובלת מעפילים נוספים והופעל עליו לחץ כבד למימוש החוזה אשר כלל איום בהליכים משפטיים. במקביל, לחץ מפקד המשטרה הבולגרית ה[[קולונל]] [[אטאנאס פאנטב]] על קונפינו להוציא אל מחוץ לגבולות בולגריה כ-250 יהודים, "[[נתינות|נתינים]] זרים" אשר גורשו ממקומות מגוריהם במסגרת "המסע לגירוש נתינים זרים".
 
קונפינו רכש את ה[[מפרשית]] "שיפקה" בת 90 הטונות, אשר הייתה בנויה מעץ, אורכה 30 מטרים ורוחבה 8 מטרים. לספינה היו 3 [[מפרש]]ים, [[סירת הצלה]] אחת ל-8 אנשים ולא נמצאו בה [[חגורת הצלה|חגורות הצלה]]. בספינה הותקן מנוע אחד, אשר כבר בתחילת ההפלגה פסק מלפעול. בעתשם המפרשית שונה ל"ליברטאד" ובעת הפלגתה הניפההיא הליברטאדהניפה את [[דגל אורוגוואי]]. המפרשית הותאמה להובלת נוסעים, אם כי בדוחק רב. בבטן הליברטאד הוכשרו 240 דרגשים במרווח של 40 סנטימטרים האחד מהשני ועל הסיפון הותקן מבנה עץ ארעי ובו 80 דרגשים. צוות המפרשית מנה שלושה אנשים. רב רובל [[רוסי]] בשם צ'ייקוב, מכונאי מ[[צ'כוסלובקיה]] ו[[נווט]] [[בולגרים (עם סלאבי)|בולגרי]].
 
לפי דיווחו של ז'ק טולידו, נשיא הקהילה היהודית בווארנה, עלו על הליברטאד 360 מעפילים. 264 [[יהדות בולגריה|מיהודי בולגריה]] ומתוכם 199 "נתינים זרים" ו-96 מארצות נוספות, בעיקר מהונגריה. הספינה הותאמה אך בקושי להובלת 320 מעפילים ו-40 המעפילים העודפים שעלו אליה, לנו במקומות מזדמנים על סיפונה. המעפילים שילמו בעד הנסיעה ב[[פנגו הונגרי]] או ב[[לב (מטבע)|לבות]], והצטיידו על חשבונם במזון לשבוע ימים. אחד המעפילים ציין, כי נדרש לשלם 10,000 לבות (כ-1,000 [[דולר אמריקני|דולרים אמריקניים]]) בגין ההפלגה.{{הערה|שם=שאלתיאל1|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''', עמודים 78-81.}} עם זאת, לפי רישומיו של קונפינו שילמו הנוסעים בסך הכל סכום של 182,900 לבות (ממוצע של כ-500 לבות למעפיל), וסכום נוסף של 140,200 לבות נתרם על ידי קהילות יהודיות, בעיקר קהילת וארנה. את ההפלגה סיים קונפינו ב[[גרעון]] של 240,000 לבות.{{הערה|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''', עמוד 360.}} עוד עולה לפי עדויות המעפילים, כי המשטרה הבולגרית העלתה בכוח מספר מעפילים נוספים ובפועל הפליגו על הליברטאד 380 מעפילים. מידע זה תואם את דיווחי [[משטרת המנדט|המשטרה הבריטית]] לגבי מספר המעפילים שנעצרו.{{הערה|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''', עמוד 312-313.}}