ממלכת אמורו – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Moyen Orient Amarna 1.png|ממוזער|350 פיקסלים|המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון בזמנו של אחנתון. אמורו בשליטת מצרים]]

'''אמורו''' הייתה ממלכה [[אמורי (עם)|אמורית]] קטנה, ששכנה באזור של [[לבנון]] וסוריה של היום בין [[המאה ה-13 לפנה"ס|המאות ה-13]]-[[המאה ה-14 לפנה"ס|14 לפנה"ס]].

אזכורים של הממלכה מופיעים ב[[תעודות אל-עמארנה]], תעודות מ[[מצרים העתיקה]] מימי השושלות ה-18 וה-19, וכן תעודות שנמצאו ב[[חתושש]] בירת [[האימפריה החתית]]. על פי תעודות אל שטחה של אמורו כלל את [[הרי הלבנון]] והשפעתה הגיעה גם לערי הנמל צוּמוּר ו[[ארוד|אַ‏רְוָ‏ד]]. במזרח הגיעה שליטתה בחלק מהתקופות עד [[תדמור]]. בירתה של הממלכה אינו ידוע, אבל על פי מכתבי אל עמרנה, מרכזה היה בהרי הלבנון. ייחודה של הממלכה בתקופה זו היה שהיא השתרעה על פני שטח רחב יותר מאשר ערי הממלכה הכנעניות בתקופה זו.{{הערה|[[יוחנן אהרוני]], ארץ ישראל בתקופת המקרא : גיאוגרפיה היסטורית, הוצאת [[יד בן צבי]], 1987, עמ' 140}} ייתכן והממלכה הייתה שריד לממלכה קדומ יותר שהתקיימה באזור בשם זה במאה ה-18.{{הערה|[[יוחנן אהרוני]], ארץ ישראל בתקופת המקרא : גיאוגרפיה היסטורית, הוצאת [[יד בן צבי]], 1987, עמ' 50}}

 

מיקומה של הממלכה על דרכי המסחר בחלקה המערבי של [[מסופוטמיה]], הביא למאבקים בין [[האימפריה החתית]] ו[[האימפריה המצרית]] על שליטה בממלכה. בתקופת שלטונו של [[אמנחותפ השלישי]] הממלכה הייתה בתחום שלטונה של מצריים. אמנחותפ יצא למסעות כיבוש צפונה לאזור סוריה, והממלכה נכנסה תחת השפעתו. בעקבות התחזקותה של האימפריה החתית גדלה השפעתה בממלכת אמורו. בתקופת שלטונו של [[אחנתון]] התרופפה שליטת מצרים באזור, שבעקבותיו עברה אמורו לשליטת החתים. [[סתי הראשון]] יצא למסעות כיבוש לסוריה לחיזוק שלטון מצרים באזור והחזירה תחת שליטת מצרים. הקרב המכריע על השליטה של הממלכות באזור התנהל בשנת 1274 לפנה"ס, ב[[קרב קדש]] בין שליט מצרים [[רעמסס השני]] ובין השליט החיתי [[מוותליש השני]]. על פי הסכם השלום שנחתם בין שני הצדדים, השליטה על ממלכת אמורו, עברה לידי החתים.

 

המלכים הראשוניים של הממלכה היו בעלי שמות [[שפות שמיות|שמיים-מערביים]]. המלך עַבְּד-אַשוּרִתָה (Abdi-Ashirta) מלך במאה ה-14 לפנה"ס. על פי מכתבי אל עמרנה, הוא היה במאבק עם ריב-האדה (Rib-Hadda) מלך [[גבל]] כשניסה לנכס לממלכת אמורו שטחים על חשבון גבל. בנו עַזירוּ (Aziru) שמלך אחריו המשיך במאמצי ההתרחבות של הממלכה. על פי מכתבי אל עמרנה הוא כבש את צומור והסגיר את ריב-האדה לידי מלך [[צידון]], הסגרה שהביאה למותו. בעקבות כך נקרא עזירו על ידי אחנתון למצרים כדי לתת דין וחשבון על מעשיו. הוא עוכב שם קרוב לשנה. בתקופת מעצרו במצרים סבלה הממלכה מפלישות של שבטי ה[[סותו]]. בנו של עזירו במכתב אל עמרנה מס 169, מתלונן על הנזק שנגרם לממלכה בעקבות מעצרו של אביו במצרים בכותבו "וכל הארצות וכל חיילי הסותו אמרו כך", {{ציטוטון|עזירו איננו יוצא מארץ מצרים". ועתה הסותו עוזבים את הארצות ומודיעים לי שוב ושוב אביך יושב במצרים, ואנחנו נצא אליך למלחמה}}.{{הערה|תרגום ציפורה כוכבי רייני '''לאדוני המלך מכתבי אל עמארנה, [[מוסד ביאליק]], 2005, עמ' 171.}} בזמן שהוא עוכב במצרים, המשיכה האימפריה החתית בכיבושיה עד כדי איום על אמורו. בעקבות כך כרת עזירו ברית עם [[שופילוליומש הראשון]] והעביר את תמיכתו לחתים וממלכת אמורו הפכה למדינת חסות חתית. השליטה של החתים בממלכה התקיימה עד מסעו של סתי הראשון.

 

המלכים המאוחרים יותר הם בעלי שמות [[חורים]]-חיתיים, כגון טוּפּ-תֶשוּפּ ובֶּנְתישינַה. שינוי זה משקף את השינוי האתני שחל באוכלוסיית הממלכה. המלך האחרון הידוע של הממלכה היה אישְתַרַיַה (או אישְתַרְמוֹוָה) שהיה בנו של בנתשינה. הוא מלך בסוף המאה ה-13 לפנה, ונשא לאשה את אחותו של השליט החתי [[תודחליאש הרביעי]].

 

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.historyfiles.co.uk/KingListsMiddEast/SyriaAmurru.htm כרונולוגיה של ממלכת אמורו] (באנגלית)