ממלכת אמורו – הבדלי גרסאות

בכתובות [[רעמסס השלישי]] על מקדשו ב[[מדינת האבו]] המספרות על ניצחונו על [[גויי הים]], מתוארים גם כיבושיהם כולל כיבוש ממלכת אמורו. הכתובת אומרת: {{ציטוטון|הארצות הזרות קשרו קשר באייהם. פתאום נתרחקו כל הארצות ונתבלבלו בתגרה. אף ארץ לא היתה יכולה לעמוד לפני נשקם. חת, קדה, כָּרכּמיש, אַרזָוָה ואַלַשְיָה נקטעו [פתאום]. מחנה [הוקם] במקום אחד בארץ '''אַמֻרֻ''', תושביה הושמדו וארצה היתה כלא היתה.}} ומכאן שעל פי הכתובת ממלכת אמורו חרבה ביחד עם החתים וממלכות נוספות בעקבות פלישת גויי הים כנראה במאה ה-12 לפנה"ס.

המלכים הראשוניים של הממלכה היו בעלי שמות [[שפות שמיות|שמיים-מערביים]]. המלך עַבְּד-אַשוּרִתָה (Abdi-Ashirta) מלך במאה ה-14 לפנה"ס. על פי מכתבי אל עמרנה, הוא היה במאבק עם ריב-האדה (Rib-Hadda) מלך [[גבל]] כשניסה לנכס לממלכת אמורו שטחים על חשבון גבל. בנו עַזירוּ (Aziru) שמלך אחריו המשיך במאמצי ההתרחבות של הממלכה. על פי מכתבי אל עמרנה הוא כבש את צומור והסגיר את ריב-האדה לידי מלך [[צידון]], הסגרה שהביאה למותו. בעקבות כך נקרא עזירו על ידי אחנתון למצרים כדי לתת דין וחשבון על מעשיו. הוא עוכב שם קרוב לשנה. בתקופת מעצרו במצרים סבלה הממלכה מפלישות של שבטי ה[[סותו]]. בנו של עזירו במכתב אל עמרנה מס 169, מתלונן על הנזק שנגרם לממלכה בעקבות מעצרו של אביו במצרים בכותבו "וכל הארצות וכל חיילי הסותו אמרו כך", {{ציטוטון|עזירו איננו יוצא מארץ מצרים". ועתה הסותו עוזבים את הארצות ומודיעים לי שוב ושוב אביך יושב במצרים, ואנחנו נצא אליך למלחמה}}.{{הערה|תרגום ציפורה כוכבי רייני '''לאדוני המלך מכתבי אל עמארנה, [[מוסד ביאליק]], 2005, עמ' 171.}} בזמן שהוא עוכב במצרים, המשיכה האימפריה החתית בכיבושיה עד כדי איום על אמורו. בעקבות כך כרת עזירו ברית עם [[שופילוליומש הראשון]] והעביר את תמיכתו לחתים וממלכת אמורו הפכה למדינת חסות חתית. השליטה של החתים בממלכה התקיימה עד מסעו של סתי הראשון.