ממלכת אמורו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
סיום העבודה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Moyen Orient Amarna 1.png|ממוזער|350 פיקסלים|המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון בזמנו של אחנתון. אמורו בשליטת מצרים]]
'''אמורו''' הייתה ממלכה [[אמורי (עם)|אמורית]] קטנה, ששכנה באזור של [[לבנון]] וסוריה של היום בין [[המאה ה-13 לפנה"ס|המאות ה-13]]-[[המאה ה-14 לפנה"ס|14 לפנה"ס]].
שורה 7 ⟵ 6:
מיקומה של הממלכה על דרכי המסחר בחלקה המערבי של [[מסופוטמיה]], הביא למאבקים בין [[האימפריה החתית]] ו[[האימפריה המצרית]] על שליטה בממלכה. בתקופת שלטונו של [[אמנחותפ השלישי]] הממלכה הייתה בתחום שלטונה של מצריים. אמנחותפ יצא למסעות כיבוש צפונה לאזור סוריה, והממלכה נכנסה תחת השפעתו. בעקבות התחזקותה של האימפריה החתית גדלה השפעתה בממלכת אמורו. בתקופת שלטונו של [[אחנתון]] התרופפה שליטת מצרים באזור, שבעקבותיו עברה אמורו לשליטת החתים. [[סתי הראשון]] יצא למסעות כיבוש לסוריה לחיזוק שלטון מצרים באזור והחזירה תחת שליטת מצרים. הקרב המכריע על השליטה של הממלכות באזור התנהל בשנת 1274 לפנה"ס, ב[[קרב קדש]] בין שליט מצרים [[רעמסס השני]] ובין השליט החיתי [[מוותליש השני]]. על פי הסכם השלום שנחתם בין שני הצדדים, השליטה על ממלכת אמורו, עברה לידי החתים.
 
בכתובות [[רעמסס השלישי]] על מקדשו ב[[מדינת האבו]] המספרות על ניצחונו על [[גויי הים]], מתוארים גם כיבושיהם כולל כיבוש ממלכת אמורו. הכתובת אומרת: {{ציטוטון|הארצות הזרות קשרו קשר באייהם. פתאום נתרחקו כל הארצות ונתבלבלו בתגרה. אף ארץ לא היתה יכולה לעמוד לפני נשקם. חת, קדה, כָּרכּמיש, אַרזָוָה ואַלַשְיָה נקטעו [פתאום]. מחנה [הוקם] במקום אחד בארץ '''אַמֻרֻ''', תושביה הושמדו וארצה היתה כלא היתה.}} ומכאן שעל פי הכתובת ממלכת אמורו חרבה ביחד עם החתים וממלכות נוספות בעקבות פלישת גויי הים כנראה במאה ה-12 לפנה"ס.
==מלכים==
המלכים הראשוניים של הממלכה היו בעלי שמות [[שפות שמיות|שמיים-מערביים]]. המלך עַבְּד-אַשוּרִתָה (Abdi-Ashirta) מלך במאה ה-14 לפנה"ס. על פי מכתבי אל עמרנה, הוא היה במאבק עם ריב-האדה (Rib-Hadda) מלך [[גבל]] כשניסה לנכס לממלכת אמורו שטחים על חשבון גבל. בנו עַזירוּ (Aziru) שמלך אחריו המשיך במאמצי ההתרחבות של הממלכה. על פי מכתבי אל עמרנה הוא כבש את צומור והסגיר את ריב-האדה לידי מלך [[צידון]], הסגרה שהביאה למותו. בעקבות כך נקרא עזירו על ידי אחנתון למצרים כדי לתת דין וחשבון על מעשיו. הוא עוכב שם קרוב לשנה. בתקופת מעצרו במצרים סבלה הממלכה מפלישות של שבטי ה[[סותו]]. בנו של עזירו במכתב אל עמרנה מס 169, מתלונן על הנזק שנגרם לממלכה בעקבות מעצרו של אביו במצרים בכותבו "וכל הארצות וכל חיילי הסותו אמרו כך", {{ציטוטון|עזירו איננו יוצא מארץ מצרים". ועתה הסותו עוזבים את הארצות ומודיעים לי שוב ושוב אביך יושב במצרים, ואנחנו נצא אליך למלחמה}}.{{הערה|תרגום ציפורה כוכבי רייני '''לאדוני המלך מכתבי אל עמארנה, [[מוסד ביאליק]], 2005, עמ' 171.}} בזמן שהוא עוכב במצרים, המשיכה האימפריה החתית בכיבושיה עד כדי איום על אמורו. בעקבות כך כרת עזירו ברית עם [[שופילוליומש הראשון]] והעביר את תמיכתו לחתים וממלכת אמורו הפכה למדינת חסות חתית. השליטה של החתים בממלכה התקיימה עד מסעו של סתי הראשון.
 
המלכים המאוחרים יותר הם בעלי שמות [[חורים]]-חיתיים, כגון טוּפּ-תֶשוּפּ ובֶּנְתישינַה. שינוי זה משקף את השינוי האתני שחל באוכלוסיית הממלכה. המלך האחרון הידוע של הממלכה היה אישְתַרַיַה (או אישְתַרְמוֹוָה) שהיה בנו של בנתשינה. הוא מלך בסוף המאה ה-13 לפנה, ונשא לאשה את אחותו של השליט החתי [[תודחליאש הרביעי]].