דמוקרטיה ליברלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MeUser42 (שיחה | תרומות)
←‏אתגרים לדמוקרטיה הליברלית: מוחק את הפסקה האמורפית בהתאם לשיחה עם משתמש:פומפריפוזה והעדר ההתנגדויות בדף השיחה משך זמן סביר.
MeUser42 (שיחה | תרומות)
מוריד את המשפט הבעייתי בהעדר התנגדויות.
שורה 13:
צירוף זה של האידאולוגיה ה[[ליברליזם|ליברלית]] הקלאסית, עם עקרונות ה[[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיה הייצוגית]] שאיפשרו את פעולתה של ה[[דמוקרטיה]] במדינה ה[[מודרניות|מודרנית]], יצר יציר כלאיים שניתן ליישמו, בשינויים המחויבים, כך שיתאים למגוון של [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]], גם כאלו שאינן מוגדרות כ"ליברליות", כגון [[שמרנות]], [[סוציאל-דמוקרטיה]] (בתנאים מסוימים) והטווח האידאולוגי שביניהן. המבנה התאורטי של הדמוקרטיה הליברלית יושם בפועל במגוון של אופנים הראויים להיקרא "דמוקרטיה ליברלית", ונעים בין מדינות [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטיות]] המספקות תמיכה נרחבת ב[[זכויות חברתיות]], דוגמת [[צרפת]], למדינות בעלות [[מדינת רווחה|מדיניות רווחה]] וזכויות חברתיות מצומצמת הרבה יותר דוגמת [[דרום קוריאה]]. אלו וגם אלו ראויות להיקרא "דמוקרטיה ליברלית", כל עוד הן שומרות על המאפיינים העיקריים של הדמוקרטיה הליברלית - [[דמוקרטיה ייצוגית]] ו[[זכויות אדם]] מוגנות. כן ניתן ליישם את המודל של הדמוקרטיה הליברלית במגוון של צורות ממשל, החל ב[[משטר נשיאותי]], דרך [[משטר פרלמנטרי]] וכלה ב[[מלוכה חוקתית]].
 
הדמוקרטיה הליברלית נראית כיום כסוג הרווח של הדמוקרטיה, ולרוב מזדהים עקרונותיה עם הפרשנות הרווחת בציבור למילה "דמוקרטיה". בסוף [[המאה ה-20]] כתב [[פרנסיס פוקויאמה]] כי קבלתה האוניברסלית של הדמוקרטיה הליברלית, כפי שנראתה בעת שנכתבו הדברים במאמר "קץ ההיסטוריה" בשנת [[1989]] עת קרסה שיטת הממשל ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] שנראתה לאורך עשורים רבים כאתגר הגדול מולו עמדה הדמוקרטיה הליברלית, היא נקודת הסיום של ההתפתחות ה[[אידאולוגיה|אידאולוגית]], ושל ההיסטוריה עצמה. נראה כי אף התומכים הנלהבים ביותר בדמוקרטיה הליברלית מוצאים עצמם נאבקים כנגד בעיות פנימיות וחיצוניות העולות מיישומה של השיטה.{{מקור}} חוסר השוויון המבני לכלכלת השוק שהיא אחד ממאפייני הדמוקרטיה הליברלית (אם כי קיימים משטרים בעלי כלכלת שוק שאינם דמוקרטיות ליברליות), אתגרי ה[[גלובליזציה]] המרוקנים רבים ממאפייני הדמוקרטיה הליברלית מתוכנם,{{הבהרה}} מאבקים דתיים ו[[אתניות|אתניים]] להם לא מצאו תומכי הדמוקרטיה הליברלית פתרון,{{מקור}}{{הבהרה}} סוגיות של [[הגירה]] ו[[גלובליזציה]], המביאה יחדיו אוכלוסיות בעלות תרבויות פוליטיות ואחרות בכפיפה אחת ומאתגרות את מידת הסובלנות של השיטה הפוליטית הזו (ולדוגמה פרשת [[חוק הרעלה]] ב[[צרפת]]). בדומה, ניתן למצוא קריאות תגר מצד גורמים [[פוסט מודרניזם|פוסט מודרניסטים]] הרואים את הדמוקרטיה הליברלית ככלי לקידום ושימור הכוח של אליטות קיימות, בין אם אליטות אתניות, כלכליות או [[מגדר|מגדריות]].
 
{{שיטות ממשל}}
שורה 162:
אם מצב דברים זה יתפרש, כפי שאכן יש המפרשים אותו, כשלטונם המעשי של בעלי ההון, ניתן לראות את הדמוקרטיה הליברלית כ[[פלוטוקרטיה]].
 
הדמוקרטיה הליברלית הולכת יד ביד עם כלכלת השוק החופשי. ישנן מדינות הנוקטות בכלכלת שוק חופשי שאינן דמוקרטיות ליברליות, אך אין דמוקרטיה ליברלית בה לא נהוגה מידה בסיסית של כלכלת שוק חופשי.
הדמוקרטיה הליברלית הולכת יד ביד עם כלכלת השוק החופשי. ישנן מדינות הנוקטות בכלכלת שוק חופשי שאינן דמוקרטיות ליברליות, אך אין דמוקרטיה ליברלית בה לא נהוגה מידה בסיסית של כלכלת שוק חופשי. התומכים בכלכלת השוק החופשי מתייחסת לפערים בחברה ולאי השוויון כרע הכרחי, ובמובן מסוים ניתן לשליטה, מחיר שיש לשלם עבור הצמיחה הכלכלית הקשורה לטענתם בכלכלת השוק החופשי, שאמורה להיטיב עם הכלל. לטענת תומכי כלכלת השוק החופשי והדמוקרטיה הליברלית, ראיית הדמוקרטיה הליברלית כפלוטוקרטיה מבוססת על אי הבנה בסיסית של טיבה של המערכת הדמוקרטית, המערבת [[תאוריית קשר]]. לטענתם המנגנונים החוקיים לשמירת זכויות הפרט הקיימים בדמוקרטיה הליברלית מבטיחים חופש ביטוי מלא, ופירושו של דבר גישה חופשית ומלאה למקורות מידע שאינם יכולים להיות בשליטתו של איש, ושגשוגן של מפלגות המבטאות טווח ניכר של דעות, גם כאלו שאינן מיטיבות עם בעלי ההון. כן טוענים תומכי כלכלת השוק החופשי כי בחברות קפיטליסטיות צריכה להיות רשת ביטחון כלכלית חברתית, אולם זו צריכה לנבוע מ[[חברה אזרחית|החברה האזרחית]] ובאופן התנדבותי (למשל ארגוני צדקה, קהילות דתיות וכדומה) ולא מן המדינה.
 
===צמיחה כלכלית===