אשור-אובליט הראשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורי פנימיים מיותרים |
הרחבה |
||
שורה 3:
בימים הראשונים של מלכותו היה אשור-אבליט [[ואסל]] ל[[טושרטה]] מלך [[מיתני]], אולם לקראת 1340 לפנה"ס [[מרד]] בו. המרידה תוזמנה היטב, שכן בו בזמן פלשו ה[[חתים]] בראשות מלכם, [[שופילוליומש הראשון]], לאזור. מיתני קרסה תחת הלחץ ו[[אשור (עיר ממלכה)|אשור]] השתחררה משלטונה, ואף כבשה חלקים מהממלכה.
לאחר אירוע זה החל אשור-אבליט לכנות עצמו "מלך המלכים" ו"אחי ה[[פרעה]]". לפי התכתבויות שערך עם השושלת הפרעונית ניתן להסיק שכינויו לא היו רחוקים מן האמת. הוא שינה את שם ממלכתו מסוּבָּארטוּ לאשור (על שם [[אשור (אל)|האל שעמד בראש הפנתיאון]] של עמו), היות שלשם הישן נתלוותה משמעות מבזה.
מלך [[בבל]] שמח לשאת את בתו של אשור-אבליט, ונכדו אף ירש ל[[כתר]] הבבלי. לאחר שנכדו נרצח בידי קבוצת אצילים [[כשדים|כשדיים]], פלש אשור-אבליט לבבל, ועמד מאחורי מלחמת אזרחים שפרצה בארץ. סוף המלחמה בא בהמלכת [[קריזאלו השני]] לכס הבבלי.
ב[[מכתבי אל-עמארנה]] נמצאו שני מכתבים שהוא כתב ל[[אמנחותפ הרביעי]], מכתבים א"ע 15 ו-16.
את אשור-אבליט ירש בנו, בל-ניררי (לעתים אנליל-ניררי), שנאבק אף הוא בבבלים.
| |||