רבי ינאי – הבדלי גרסאות

תלמידיהרב [[יצחק אייזיק הלוי]] מסיק ([[דורות הראשונים]] חלק ב פרק ו) ממקורות שונים בירושלמי, שתלמידי ישיבתו של רבי ינאי לא רק למדו עמו תורה, אלא גם עבדו עם רבם בקרקעות שהיו בבעלותו. הם חיו יחדיו והתפרנסו מעבודתם אצל רבם, ובכך קיימו את העיקרון של שילוב מלאכה עם לימוד שהתבססה, בין השאר, על מסורת רבו של רבי ינאי - ר' יהודה הנשיא שאמר: "כל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון".‏‏<ref>‏קיימת מחלוקת עתיקה ורחבה בין חכמים יהודים שונים סביב הנושא של שילוב תורה עם עבודה. ראו גם: [[תורה ועבודה]] ו[[נאו אורתודוקסיה]].‏</ref>

חתנו היה [[יהודה בן רבי חייא]] לאחר נישואיו הלך ללמוד בבית המדרש כל השבוע, ובשבת היה מגיע הביתה, כשלפניו הולך עמוד של [[אש]]. באחת מהפעמים, הוא היה שקוע בסוגיא תלמודית ולא שם לב שכבר הגיע הזמן שבוא נהג לבוא לביתולביתוכל ערב שבת, לקיים את [[מצוות עונה]] שזמנה לתלמידי חכמים היא פעם בשבוע. כאשר שמע מכך חותנו רבי ינאי, הוא נענה: כנראה שהוא נפטר, שכן לוּ היה בחיים, וודאי שלא היה מבטל את מצוות העונה. לפי הסבר חכמי התלמוד, דבריו של רבי ינאי היו {{ציטוטון|כשגגה היוצאת מלפני השליט}} כלומר - דבריו של צדיק מוכרחיםעלולים להתקיים גם אם לאאמרם רק בתור ביקורת, ולא התכווין לקיומם, ויהודה חתנו נפטר{{הערה|{{בבלי|כתובות|סב|ב}}.}}.