סדר תפילות יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

במהלך [[יום הכיפורים]] מתפללים 5 [[תפילה (יהדות)|תפילות]], בהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר [[וידוי (יהדות)]] בתוך [[תפילת העמידה]], ו[[סדר העבודה]] באמצע [[תפילת מוסף]]. כן מתפללים בסוף היום את תפילת [[נעילה]], שכיום אין מתפללים אותה באף יום חוץ מיום הכיפורים.

 

סדר התפילות הנהוג כיום הינו תולדה של [[חורבן בית שני|חורבן בית המקדש השני]], שלאחריו לא התאפשרה [[יום הכיפורים בבית המקדש|עבודת בית המקדש ביום הכיפורים]], שהייתה מרכזו של יום הכיפורים בזמן [[בית המקדש]], והתפילה מהווה תחליף לה. ככל הנראה שרשיהם של החלקים הקדומים ביותר הינם עוד בתקופת בית המקדש עצמו, והם באו לידי הלכה מחייבת בתקופת ה[[תנאים]]. בין חלקים אלו אנו מוצאים את [[#וידוי|הוידוי]]<ref>חלק מסדר העבודה של הכהן הגדול בבית המקדש כלל וידויים (למשל משנה [[מסכת יומא]] פרק ג' משנה ח'), וה[[תוספתא]] (וילנא פרק ד', י"ג) כבר מביאה את סדר הוידוי</ref>, הברכה האמצעית של תפילת העמידה<ref>תקופת מיסודן של תפילות הקבע נתון במחלוקת אצל החוקרים בשל מקורן הלוט בערפל. אפילו החוקר עזרא פליישר, מן המצדדים בעמדה לפיה בזמן בית המקדש לא נהגו תפילות הקבע כלל מציין כי "אין זה מן הנמנע שנסיונות מסוימים בכיוון גיבושם של נוסחי תפילה לשבתות וחגים נעשו בחוגים סגורים של חכמים עוד בפני הבית, ואין זה רחוק לומר שמציאות מסוג זה מגולמת בברייתא הידועה בתוספתא ר"ה (ה, יז), שהיא לבדה מביאה אִתהּ ריח של קדמות אותנטית, ונראית מדברת '''במעין עמידה של שבע ברכות שנאמרה בחג''' [ההדגשה אינה במקור], במעמדם של 'זקני בית הלל' ו'זקני בית שמאי'" (ע' פליישר, לקדמוניות תפילות החובה בישראל, תרביץ נט[תש"ן] עמוד 425). על כל פנים היא בוודאי קיימת אצל התנאים.</ref> והוספה של תפילה חמישית ביום: [[תפילת נעילה]]<ref>תפילת "נעילת שערים" הייתה קיימת בסדר המעמדות אשר היה נהוג כבר בתקופת בית המקדש (משנה [[מסכת תענית]] פרק ד, משניות א-ב)</ref>. סביר להניח שגם אמירת [[#סדר העבודה|סדר העבודה]] ב[[#תפילת מוסף|תפילת מוסף]] החלה בתקופה קדומה יחסית, כנראה בתקופת ה[[אמוראים]]<ref> ב[[מסכת יומא]] (ל"ו,ב') מסופר על "ההוא דנחית קמיה דרבה ועבד כרבי מאיר" ופירש רש"י (דיבור המתחיל ההוא דנחית) "שליח ציבור שמסדר בתפילתו של יום הכיפורים סדר עבודותיו של כהן גדול על שם 'ונשלמה פרים שפתינו'".</ref>. בשל המנהג [[תפילה (יהדות)|להתפלל]] ב[[בית הכנסת]] רוב רובו של היום ואף לישון בבית הכנסת נוספו בתקופה מאוחרת גם [[#פיוטים|פיוטים]] רבים, שלאחר מכן קוצצו ברובם. נהוג להתפלל עטופים ב[[טלית]] בכל התפילות. בקהילות רבות נהוג ללבוש בגדים לבנים לפי הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשנים - '''כשלג''' ילבינו, אם יאדימו כתולע - '''כצמר''' יהיו" ובחלק מקהילות ה[[אשכנזים]] נוהגים גם ללבוש [[קיטל]].