ליאונה הלמסלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט'
מ תיקון קישור לפירושונים
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
הלמסלי נולדה כלנה רוזנטל ב[[מארבלטאון]], [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]], למהגרים [[יהודים]] מ[[פולין]]. בהיותה ילדה עברה המשפחה לברוקלין ובהמשך למנהטן. בנעוריה נשרה מ[[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]] ושינתה את שמה מספר פעמים, עד שהחליטה להיקרא ליאונה רוברטס. בגיל 21 נישאה לעורך הדין לאו פנזירר, ממנו התגרשה ב-[[1952]], ושנה לאחר מכן התחתנה עם איש העסקים ג'וזף לובין, נישואים שהחזיקו מעמד שבע שנים. ב-[[1968]] פגשה ליאונה, שעבדה כמתווכת נדל"ן, את איל הנדל"ן [[הארי הלמסלי]], שהיה אז נשוי, והחלה לעבוד כסגנית נשיא באחת החברות שבבעלותו. בהמשך התגרש הלמסלי מאשתו, וב-[[1972]] התחתן עם ליאונה. השניים הקימו אימפריית נדל"ן, וניהלו בין היתר את [[בניין אמפייר סטייט]].
 
ב-[[1980]] מונתה הלמסלי לנשיאת רשת ה[[בית מלון|מלונות]] הלמסלי, והפכה לבעלת השליטה בעשרות מלונות ברחבי ארצות הברית. היא נודעה כמעבידה רודנית, שלא היססה לפטר עובדים ולהשפילם גם בשל הטעויות הקלות ביותר ונהגה לנסות להתחמק מתשלום חובותיה. אישיותה, יחד עם מודעות הפרסומת לבתי המלון שלה, בהן הוצגה כמלכה, זיכו אותה בכינוי "מלכת הרוע". ב-[[1982]] מת בנה היחיד של הלמסלי מבעלה הראשון, ג'יי פנזירר, מ[[התקף לב]]. זמן קצר לאחר מכן קיבלה אלמנתו, מימי, צו פינוי מביתה, שהיה שייך להלמסלי. בנוסף, תבעה הלמסלי את עזבונו של בנה עבור כספים ונכסים שלדבריה לווה ממנה, וזכתה בכ-146 אלף דולר. מימי סיפרה מאוחר יותר כי ההוצאות המשפטיות במאבק מול הלמסלי פגעו בה קשות.
 
===פרשת העלמת המס===
ב-1983 רכשה הלמסלי בית קיץ ב[[גריניץ' (קונטיקט)|גריניץ']], [[קונטיקט]], והחלה בשיפוצו. לאחר שלא קיבלו את התשלום המגיע להם, פנו כמה קבלנים שעסקו בשיפוץ הבית לבית המשפט, שם התגלה כי ההוצאות הכרוכות בשיפוץ הבית (בין היתר, בניית רחבת ריקודים עשויה שיש בשווי מיליון דולר) נרשמו באופן בלתי חוקי כהוצאות עסקיות עבור רשת המלונות. סדרת כתבות שפרסם [[ניו יורק פוסט]] ב-[[1987]] הובילה לפתיחת חקירה פדרלית נגד בני הזוג, ושנה מאוחר יותר הגיש פרקליט המדינה [[רודי ג'וליאני]] [[כתב אישום]] נגד בני הזוג בגין שורת עבירות מס ו[[סחיטה (עבירה)|סחיטה]]. בעקבות מצב בריאותו הוכרז הארי הלמסלי כבלתי כשיר לעמוד לדין, וליאונה נאלצה להתמודד עם האישומים לבדה.
 
אליזבת באום, לשעבר מנהלת משק הבית של הלמסלי, העידה במהלך המשפט כי הלמסלי אמרה לה "אנחנו לא משלמים מסים. רק האנשים הקטנים משלמים מסים". למרות שהלמסלי הכחישה כי אמרה זאת, המשפט הפך מזוהה עמה. כמו כן העידו במשפט עובדים לשעבר של הלמסלי, שסיפרו כי השליטה טרור בבתיה ובמלונות שבבעלותה.
שורה 15:
 
===מותה וצוואתה===
הלמסלי מתה מדום לב בבית הקיץ שלה בגריניץ', כעשר שנים לאחר שהתאלמנה מבעלה הארי. בצוואתה הורישה את רוב הונה, שנאמד בלמעלה מארבעה מיליארד דולר, לקרן הצדקה שהקימה עם בעלה, והורתה להפנות את כספי הקרן לרווחתם של [[כלב|כלבים]]ים חסרי בית, אך בית המשפט פסק כי הקרן אינה חייבת לציית להוראה זו. בנוסף קבעה הלמסלי כי 12 מיליון דולר יופנו לטיפול בכלבתה טראבל, אך מאוחר יותר נקבע כי הסכום מוגזם, והוא הופחת לשני מיליון דולר. עם מותה של טראבל ב-[[2010]] הועברה יתרת הסכום לקרן הצדקה המשפחתית. לאחיה אלווין רוזנטל הורישה 15 מיליון דולר. שניים מנכדיה, דייוויד ו-וולטר, ירשו כל אחד בחמישה מיליון דולר במזומן ובחמישה מיליון דולר נוספים בקרן נאמנות, זאת בתנאי שיבקרו לפחות פעם אחת בכל שנה קלנדרית בקברו של סבם. לשני נכדיה הנוספים, מיגן וקרייג, לא הורישה דבר, "מסיבות הידועות להם".
 
==קישורים חיצוניים==