גומא פפירוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אין צורך
Emunahlev (שיחה | תרומות)
הרחבה- על שימוש הגמא לפפירוס, ועל תפוצתו בארץ ושימושיו לפי המקורות
שורה 11:
|שם מדעי=Cyperus papyrus
}}
'''גומא פפירוס''' (שם מדעי: Cyperus papyrus) הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[גומא]], צמח חסר עלים הגדל בנהרות. גובהו מגיע עד ל-4 או 5 מטרים.
 
גומא הפפירוס נפוץ בצפון [[אפריקה]]; ב[[סודאן]], [[בנין]], [[מצרים]] ו[[אוגנדה]] ומופיע גם ב[[סיציליה]] וב[[ישראל]].
 
הגומא שימש בעבר כחומר גלם להכנת גליונות של נייר ה[[פפירוס]]. הצמח היה שכיח במצרים העתיקה וממנו הפיקו את הנייר הקדום. פפירוס קדום נמצא במצרים כבר מהאלף השלישי לפנה"ס, והוא שימש חומר הכתיבה העיקרי בעולם הקדום עד לתקופת ימי הביניים המוקדמים. הממצא הבוטני- ארכיאולוגי ממצרים כולל מאות דגימות וממצאים של גמא הפפירוס עד למאות השמינית- תשיעית לסה"נ<ref>[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא''', ירושלים, תשע"ב. עמ' 218</ref>.
הגומא שימש בעבר כחומר גלם להכנת גליונות של [[פפירוס]]. גומא פפירוס הגדל בר בישראל הוא צמח מוגן על פי חוק{{הערה|[http://parks.org.il/sigalit/muganim.pdf אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005]}}.
 
הגומאבארץ שימשגדל בעברהמצח כחומרבגדות גלםנחלים להכנתאחדים גליונותבשפלת החוף, ובעיקר בימת החולה. סביב צמח זה התפתחה תעשיה של [[פפירוס]]כלים שונים, כמו מחצלאות, והוא שימש רבות לצרכים אלה כפי שנזכר בספרות חז"ל ובמקורות ימי הביניים עד לעת החדשה<ref>זהר עמר, '''צמחי המקרא''', שם</ref>. כיום, גומא פפירוסהפפירוס הגדל בר בישראל הוא צמח מוגן על פי חוק{{הערה|[http://parks.org.il/sigalit/muganim.pdf אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005]}}.
 
==קישורים חיצוניים==