קרב האקדחים באו. קיי. קוראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikiJunkie (שיחה | תרומות) |
מ הגהה, תוספת רשימת סרטים |
||
שורה 14:
==עדויות סותרות לאירוע==
באשר לאירועים שהובילו לקרב, אין ודאות מלאה. הדיווחים ששרדו מהתקופה נגועים בחד-צדדיות. כך למשל, ה[[מוציא לאור]] של המקומון "The
במהלך המשפט טענו האחים ארפ להגנה עצמית, לאחר שהבוקרים איימו עליהם, וסירבו לציית לדרישה חוקית להסגיר את נשקם, שאותו החזיקו בניגוד לתקנות המקום. לעומתם טען אייק קלנטון, שהוא וחבריו הרימו ידיים ונכנעו, ונורו בדם קר. כאז כן עתה, קשה מאד לדעת את כל האמת.
שורה 78:
בילי קלנטון נפגע בחזה ובבטן, ונפל לארץ לתנוחת ישיבה. הוא המשיך לירות כשהוא תומך את ידו היורה ברגלו, עד שנגמרו הכדורים. הוא ביקש שיביאו לו תחמושת, אולם הצופים מסביב הבינו שהקרב הסתיים. בעל הסטודיו לצילום הסמוך{{הערה|ברנש בשם סי.אס. פליי {{אנ|C. S. Fly}}, שאחראי לכל התמונות של המשתתפים המוצגות בעמוד הזה}} ניגש אליו ולקח מידו את האקדח. בילי פונה לבית הסמוך, שם ביקש רופא ומשכך כאבים. הוא אמר: "הם רצחו אותי... זוזו הצידה, אני צריך אויר... זוזו, תנו לי למות בשקט", וכך הוציא את נשמתו. גם טום נגרר את הבית, שם נפטר מפצעו ללא אומר. באותו זמן, אייק מקלורי עוד המשיך לרוץ ולברוח, עד שנצפה ברחוב "האגוז הקשה", המרוחק מזירת הקרב.
[[קובץ:Mclauriesclanton.jpg|שמאל|ממוזער|300px|גופותיהם של המתים, מוצגות בחלון של קברן העיר, תחת הכיתוב:
[[קובץ:Billy Clanton Grave.jpg|שמאל|ממוזער|300px|
==אחרי הקרב==
על גופתו של טום מקלורי לא נמצא כל כלי נשק, והוא לא לבש חגורת כדורים. לטענת אייק מקלורי, שתבע את האחים ארפ למשפט, הם ירו באדם לא חמוש. הבליטה במכנסיו נוצרה כנראה מחבילה של שטרות בסך $3,300, שאולי קיבל בעד מכירה של בשר גנוב. האחים טענו שלא יכלו לדעת שהוא לא היה חמוש; שבפעם האחרונה שנראה ברחוב הוא היה כנראה חמוש באקדח; ואילו ויאט ארפ חשב שטום יורה עליו מעבר לגב של סוסו. הוא טען, שייתכן שאקדחו של טום הועלם מגופתו כדי לטשטש ראיות; ושגם אם לא היה חמוש, הרי שהתנועה שעשה כשסוסו קפץ יכלה להתפרש כניסיון לשלוף רובה מהאוכף. על כל פנים, אקדחו נמצא במסבאה לא רחוק מהמקום.
שורה 88:
העיתון "פתית הזהב של טומבסטון" כתב למחרת:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור="The Nugget"|תוכן=ה-26 באוקטובר 1881 ייזכר לתמיד כאחד הימים השחורים בתולדות טומבסטון, יום שבו הדם זרם כמים, וחיי אדם נדמו ככדור-נוצה; יום שייזכר ככזה שראה את אחד מקרבות הרחוב הארורים והקטלניים ביותר שארעו במקום הזה, ואולי בכל הטריטוריה של אריזונה.}}
לעומתו, העיתון "הכתובת על
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור="The
אפילו המושל של אריזונה, ג'ון פרימונט, הסתייג וכתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רבים מתושביה שומרי-החוק ואוהבי-השלום ביותר של העיר אינם סומכים על נכונותם של אנשי החוק לרדוף ולהביא למשפט את הגורמים פורעי החוק, שכל כך טורדים את מנוחתנו ואת תחושת הביטחון שלנו. דעה רווחת למדי היא, שאותם אנשי חוק נמצאים בערך "באותה ליגה" עם המנהיגים לדבר עברה של הגורמים המסוכנים האלה.}}
שורה 107:
:[[ג'וני בהאן]] לא נבחר שוב למשרת שריף, ושרת כעובד מדינה אך לא כאיש חוק. הוא נפטר ב[[טוסון]] ב-1912 בנסיבות טבעיות.
:[[ויאט ארפ]], היחיד שלחם בקרב ולא נפגע, היה גם השורד האחרון מהפרשה. הוא נדד ברחבי הארץ ללא חוק במערב, בחברת אהובתו{{הערה|שם=ג'וזפין}}, מתפרנס בעיקר כמהמר. הוא נפטר ב[[לוס אנג'לס]] מדלקת כרונית בשלפוחית השתן בשנת 1929, בגיל 80.
==בתרבות==
הקרב באו. קיי. קוראל התקבע בתודעה הציבורית כמיתוס מייצג של המערב הפרוע. הסיפור שימש בסיס לאינספור סרטים וספרים. בין הסרטים אפשר למנות:
<div class="mw-content-ltr">
*{{אנ|Dodge City (1939 film)|Dodge City}}, 1939
*{{אנ|Frontier Marshal (1939 film)|Frontier Marshal}}, 1939
*{{אנ|Tombstone, the Town Too Tough to Die|Tombstone, the Town Too Tough to Die}}, 1942
*{{אנ|My Darling Clementine|My Darling Clementine}}, 1946
*{{אנ|The Life and Legend of Wyatt Earp)|The Life and Legend of Wyatt Earpy}}, 1955 (סדרת טלוויזיה)
*{{אנ|Gunfight at the O.K. Corral|Gunfight at the O.K. Corral}}, 1957
*{{אנ|Wyatt Earp|Wyatt Earp}}, 1994
</div>
בישראל הוזכר הקרב בשיר [[פרודיה|פארודי]] בשם '''סינימה גשש''', שכתב [[ניסים אלוני]] ללהקת [[הגשש החיוור]]: ''בדרך ל"או-קיי קורל", פרש בודד כרע נפל, הוא לא ידע שאיש אפור, חזר לפתע מן הכפור, עבור!''
==הערות שוליים==
| |||