שיבה מאוחרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
 
* ברומן [[יוליסס]], שהוא מקבילה פארודית לאודיסיאה, נקראים שלושת הפרקים האחרונים של הרומן, שבהם הגיבור, [[לאופולד בלום]], שב הביתה, בשם "נוסטוס".
 
* ב[[מחזה]] [[פר גינט]] של [[הנריק איבסן]] יוצא הגיבור, טיפוס חסר-אחריות ובלתי יציב, למסע מוזר ורב טלטלות, חלקו ממשי וחלקו הזוי ומדומה. מאחוריו הוא מותיר את סולוויג הנאמנה, הממתינה לשובו בבקתה שהקים ובסופו של דבר, היא היחידה שמוכנה לערוב לו ולתת תוכן לחייו, המצטיירים לו עכשיו כריקים ומשוללי ממשות. אפילו השטן דוחה אותו מעליו, כמי שאף לא עולל שום עוון רציני בחייו, ו"מתיך הכפתורים" דורש את נשמתו כדי להתיכה עפ נשמות בלתי-ראויות אחרות.
 
* בספר [[הסיפור שאינו נגמר]] יוצא בסטיין למסע ארוך של גילוי ושינוי בארץ פנטסיה, תחילה כמושיעה ואחר כשליטה המודח, העומד בסכנה לאבד את כל מה שהיה ולהישאר בפנטסיה חסר-דעת ונטול-זיכרון, אך ניצל מגורל זה בכוח ידידותם של אטריו ופוכור, דרקון המזל. בסטיין שב הביתה אל אביו ומגלה, שבמסע הממושך, שארך במציאות אך יממה אחת, השיג את הכוח והאומץ שייחל להם ואף הביא עמו את מי החיים אל אביו.
 
==הערות שוליים==