טבח טביליסי (1956) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏הטבח: הגהה
שורה 8:
== הטבח ==
 
בהתקרב יום השנה השלישי למותו של סטלין התקיימה ב-[[4 במרץ]] [[1956]] הפגנה ספונטנית ליד אנדרטת ענק של סטלין ליד [[סכר]] [[נהר הקורה]]. נשמעו בה נאצות כלפי "אויבי סטלין". למחרת אורגנו על ידי צעירים מקומיים, שלא באישור השלטונות, מספר תהלוכות סטודנטים קטנות לכיוון האנדרטה של סטלין בטביליסי. ההפגנות דמו להפגנות הרשמיות שהתקיימו מעת לעת על ידי השלטון והשלטונות לא ניסו למנוע את קיומםקיומן. בלטו בהשתתפות בהפגנות צעירים שסיימו את לימודיהם ונשלחו לעבוד במחוזות מרוחקים של [[גאורגיה]] אך נמנעו מלעשות זאת ונשארו מובטלים בטסביליסי <ref>‏[http://books.google.com/books?id=s1kQQgCMHPIC Vladimir A. Kozlov, Elaine McClarnand MacKinnon, '''Mass uprisings in the USSR''', M.E. Sharpe, 2002], pages 113-114‏</ref>.
 
ב-[[6 במרץ]] וב-[[7 במרץ]] התרחבו ההפגנות ועל פי ההערכות השתתפו בהםבהן כ-70,000 מפגינים. סטודנטים ותלמידים יצאו להפגין במקום ללמוד ולמפגינים חברה קקופוניה של צופרי כלי רכב, ששרו את הסיסמה "יחי סטלין הגדול, תחי המפלגה של [[לנין]] וסטלין, [[תחי]] [[גאורגיה הסובייטית]]", ליד בניין הממשלה ב[[שדרות רוסתוולי]] שבטביליסי. המשטרה ניסתה לרסן את ההפגנות, אך ללא הצלחה. במספר מקרים היכו המפגינים אנשים שנחשדו כמתנגדים למפגינים. ההפגנות ב[[עיר בירה|בירה]] טביליסי עוררו הפגנות דומות ברחבי הרפובליקה. בכירי המפלגה ראו בחיוב את ההפגנות ואולי אף קיוו שיוכלו להשתמש בהםבהן להשפיע על שלטונות [[ברית המועצות]] לעדן את הקו האנטי-סטליניסטי. אולם באותו יום נתקבלה הוראה לכנס את בכירי המפלגה ולהקריא בפניהם אגרת בנושא הפשעים של סטלין, ובכירי המפלגה לא העיזו שלא לבצע את ההוראה <ref>‏[http://books.google.com/books?id=s1kQQgCMHPIC Vladimir A. Kozlov, Elaine McClarnand MacKinnon, '''Mass uprisings in the USSR''', M.E. Sharpe, 2002], pages 113-115‏</ref>.
 
ב-[[8 במרץ]] התגברו המהומות ומפגינים רבים החרימו מכוניות ומשאיות באיומים ויצאו במכוניות בתהלוכות תמיכה בסטלין. המפגינים הסתובבו עם תמונות של [[לנין]] באופן ששידר נאמנות לשלטון. העימותים עם המשטרה תכפו והלכו והמפגינים דרשו שמזכיר המפלגה הקומוניסטית ינאם בפני ההמונים. בנאומים בכיכר סטלין החלו להיכנס מוטיבים לאומיים גאורגיים <ref>‏[http://books.google.com/books?id=s1kQQgCMHPIC Vladimir A. Kozlov, Elaine McClarnand MacKinnon, '''Mass uprisings in the USSR''', M.E. Sharpe, 2002], page 119</ref>. הקבוצות הקיצוניות ביותר היו סטודנטים שתבעו להשיב לגאורגיה את עצמאותה.
שורה 16:
בנסיון לשלוט בהתפתחויות, הכריזו השלטונות על עצרות זיכרון לסטלין ב-[[9 במרץ]] בכל המוסדות. אולם הדבר לא הרגיע את ההמונים. רבים כלל לא הגיעו למקומות העבודה ורוב החנויות בטביליסי היו סגורות. בערב, הוקראו ליד האנדרטה של סטלין דרישות לפטר את [[ניקיטה חרושצ'וב]] ולקדם את מנהיגי המפלגה בגאורגיה, בהם [[ואסיל מז'וואנידזה]], המזכיר הראשון של [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] ב[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה|גאורגיה]] <ref>‏[http://books.google.com/books?id=s1kQQgCMHPIC Vladimir A. Kozlov, Elaine McClarnand MacKinnon, '''Mass uprisings in the USSR''', M.E. Sharpe, 2002], page 121‏</ref>.
 
לפנות ערב הוצאה הודעה מטעם שלטונות ברית המועצות בה נאמר ש"אנשים בלתי הגונים" ניצלו את ימי האבל על סטלין להפריע לפעילות התקינה של העיר ושהתושבים שהוטעו מתבקשים לשוב לשגרת יומם. צו נוסךנוסף הודיע על משטר צבאי בעיר החל מחצות לילה והכנסת כוחות צבא לשמירה על הסדר. הצוים הקוראו שוב ושוב ב[[רדיו]] ב[[רוסית]] וב[[גרוזינית]] <ref>‏[http://books.google.com/books?id=s1kQQgCMHPIC Vladimir A. Kozlov, Elaine McClarnand MacKinnon, '''Mass uprisings in the USSR''', M.E. Sharpe, 2002], page 125‏</ref>.
 
במהלך הערב הצבא פתח ביריות סביב מספר בניינים, וחיילי הצבא והטנקים החלו רודפים אחרי הסטודנטים הנמלטים. מספרם המדויק של הקורבנות אינו ידוע: לפחות 80 (ואולי אף מעל ל-150) צעירים נהרגו, מאות נפצעו ונאסרו {{מקור}}.