טבח טביליסי (1956) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ←הטבח: הגהה |
||
שורה 8:
== הטבח ==
בהתקרב יום השנה השלישי למותו של סטלין התקיימה ב-[[4 במרץ]] [[1956]] הפגנה ספונטנית ליד אנדרטת ענק של סטלין ליד [[סכר]] [[נהר הקורה]]. נשמעו בה נאצות כלפי "אויבי סטלין". למחרת אורגנו על ידי צעירים מקומיים, שלא באישור השלטונות, מספר תהלוכות סטודנטים קטנות לכיוון האנדרטה של סטלין בטביליסי. ההפגנות דמו להפגנות הרשמיות שהתקיימו מעת לעת על ידי השלטון והשלטונות לא ניסו למנוע את
ב-[[6 במרץ]] וב-[[7 במרץ]] התרחבו ההפגנות ועל פי ההערכות השתתפו
ב-[[8 במרץ]] התגברו המהומות ומפגינים רבים החרימו מכוניות ומשאיות באיומים ויצאו במכוניות בתהלוכות תמיכה בסטלין. המפגינים הסתובבו עם תמונות של [[לנין]] באופן ששידר נאמנות לשלטון. העימותים עם המשטרה תכפו והלכו והמפגינים דרשו שמזכיר המפלגה הקומוניסטית ינאם בפני ההמונים. בנאומים בכיכר סטלין החלו להיכנס מוטיבים לאומיים גאורגיים <ref>[http://books.google.com/books?id=s1kQQgCMHPIC Vladimir A. Kozlov, Elaine McClarnand MacKinnon, '''Mass uprisings in the USSR''', M.E. Sharpe, 2002], page 119</ref>. הקבוצות הקיצוניות ביותר היו סטודנטים שתבעו להשיב לגאורגיה את עצמאותה.
שורה 16:
בנסיון לשלוט בהתפתחויות, הכריזו השלטונות על עצרות זיכרון לסטלין ב-[[9 במרץ]] בכל המוסדות. אולם הדבר לא הרגיע את ההמונים. רבים כלל לא הגיעו למקומות העבודה ורוב החנויות בטביליסי היו סגורות. בערב, הוקראו ליד האנדרטה של סטלין דרישות לפטר את [[ניקיטה חרושצ'וב]] ולקדם את מנהיגי המפלגה בגאורגיה, בהם [[ואסיל מז'וואנידזה]], המזכיר הראשון של [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] ב[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה|גאורגיה]] <ref>[http://books.google.com/books?id=s1kQQgCMHPIC Vladimir A. Kozlov, Elaine McClarnand MacKinnon, '''Mass uprisings in the USSR''', M.E. Sharpe, 2002], page 121</ref>.
לפנות ערב הוצאה הודעה מטעם שלטונות ברית המועצות בה נאמר ש"אנשים בלתי הגונים" ניצלו את ימי האבל על סטלין להפריע לפעילות התקינה של העיר ושהתושבים שהוטעו מתבקשים לשוב לשגרת יומם. צו
במהלך הערב הצבא פתח ביריות סביב מספר בניינים, וחיילי הצבא והטנקים החלו רודפים אחרי הסטודנטים הנמלטים. מספרם המדויק של הקורבנות אינו ידוע: לפחות 80 (ואולי אף מעל ל-150) צעירים נהרגו, מאות נפצעו ונאסרו {{מקור}}.
|