חאן חילו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 4370 khan chilo-lod.jpg|שמאל|250px|ממוזער|חצר החאן: מבט לעבר האגף המזרחי]]
[[קובץ:Lyd3149.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חזית המבנה הדרומית: בקומה הראשונה נראים פתחי שבעת החדרונים ושער הכניסה אל החצר הפנימית. מעליה חלק מהקומה השנייה שהשתמר]]
שורה 9 ⟵ 8:
ראשיתו של מבנה החאן היתה ככל הנראה ב[[ארץ ישראל בתקופה הממלוכית|תקופה הממלוכית]], והוא ניצב לצד [[דרך הדואר]], מדרום ל[[גשר לוד]]. ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופת העות'מאנית]] פעל במקום [[שוק (מסחר)|שוק]] עירוני שנערך פעמיים בשבוע: באחד משני הימים נערך יריד לתוצרת חקלאית ולמוצרי צריכה, וביום האחר פעל בו שוק בהמות, שהועבר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] אל מחוץ לשטח העיר הבנוי. סביב האתר פעלו [[חמאם]], תחנת משמר, [[באר מים]], ובסוף [[המאה ה-19]] הוקמו בסביבתו מרפאה ו[[בית חולים]]. עוד שכנו בסביבת החאן בתי מלאכה לעיבוד תוצרת חקלאית, [[בית בד|בתי בד]], [[טחנת קמח|טחנות קמח]], בתי [[אריגה]] לייצור יריעות ל[[אוהל]]ים, ובתי חרושת לעיבוד מוצרי [[ברזל]].
 
בימי [[המנדט הבריטי]] חכרה משפחת חאלתה את המבנה, השכירה את חדריו והעניקה שירותים בתשלום לבאי המקום. בני המשפחה עשו שימוש באחד מחדרי החאן להשריית גרעיני [[תורמוס]] מתוק (תורמוס חילו), וברבות הימים דבק השם במבנה ובמשפחה{{הערה|1=[http://www.lod.muni.il/Info/site_show.aspx?id=259 חאן חילו]}}. שטח החצר הפנימית נחקר בשנת [[2007]] בידי [[אוניברסיטת תל אביב]] בשיתוף עם [[משרד התיירות]], [[החברה הממשלתית לתיירות]] ועיריית לוד, וכן בידי בית הספר לארכיאולוגיה מקראית על שם נלסון גליק של ה[[היברו יוניון קולג']].
 
==חקר החצר הפנימית==
שטח החצר הפנימית נחקר בשנת [[2007]] בידי [[אוניברסיטת תל אביב]] בשיתוף עם [[משרד התיירות]], [[החברה הממשלתית לתיירות]] ועיריית לוד, וכן בידי בית הספר לארכיאולוגיה מקראית על שם נלסון גליק של ה[[היברו יוניון קולג']]. חפירות אלה חשפו שרידי ריצוף וכלי [[חרס]], בעיקר מן התקופה העות'מאנית. בנוסף נמצאו חרסים מהתקופה הממלוכית, מה[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית המוקדמת]] ואולי אף קודם לה, אך נראה כי אלה הובאו ממקומות אחרים לשם מילוי אדמת החצר. ממצאים נוספים כוללים מספר [[מקטרת|מקטרות]] חרס מ[[המאה ה-18|המאות ה-18]] וה-[[המאה ה-19|19]] ו[[מטבע]] [[זהב]] עות'מאני מהמחצית הראשונה של המאה ה-19.
 
==המבנה==
החאן בנוי בתוכנית רבועה, ועשוי משלושה אגפים המקיפים [[חצר פנימית]] פתוחה בצידה המערבי. בצידה המערבי של החצר קם בתקופה העות'מאנית מבנה שסגר עליה מצד זה אך לא היה קשות אל החאן, והוא נהרס בשלב האחרון של השימוש במבנה{{הערה|1=[http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.asp?search=&id=874&mag_id=114 לווד, ח'אן אל-חילו, 2007]}}. במרכז החצר שכן [[בור מים]] וסביבה קבועים ווים שנועדו לקשירת בהמות. שער הכניסה אל החצר הפנימית ניצב באגף הדרומי והוא עוצב בסגנון ממלוכי ומשני צדדיו נקבעו ספסלי ישיבה לשומרים. מעל השער [[קשת (מבנה)|קשת]] מעוטרת שבראשה ניכר עדיין הוו שממנו תלתה מנורת השמן שהאירה את הכניסה. שלושת אגפי המבנה:
*אורכו של האגף הצפוני הוא 24 מטרים, רוחבו 7.5 מטרים ובו אולם בודד גדול שתקרתו עשוייה מ[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]].
*האגף המזרחי עשוי משורת חדרים קטנים ומשני חדרים גדולים בקצותיו הצפוני והדרומי. אורכו של האגף הוא 33.5 מטרים ורוחבו 12 מטרים.