ויקיפדיה

היסטוריה של החינוך המערבי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ תיקון קישור
שורה 7:
 
==המאות ה-5, ה-4 וה-3 לפנה"ס==
כבר ב{{ה|תקופה ההלניסטית}}, לפני כ-2500 שנה, הייתה התייחסות לנושא החינוך. גישות חינוכיות המתפתחותמהתקופה מאזההלניסטית ניתןמיוצגות לייחסעל ידי לשנישני אחים [[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיים]]: [[פרומתאוס]] (ב[[יוונית]] משמעו "חשיבה מראש"), ו[[אפימתאוס]] (ביוונית משמעו "לחשוב כמקודם"). הגישה הפרומתאית מאמינה באדם, וכן שניתן לחנך אנשים רבים. לעומתה, הגישה האפימתאית מייצגת את המסורת ה[[שמרנות|שמרנית]] ה[[אריסטוקרטיה|אריסטוקרטית]]. מאז זמנו של [[אפלטון]] חשבו השמרנים כי חברה תהיה יציבה ומאורגנת אם היא תהיה מנוהלת על ידי אריסטוקרטים, ורצוי אריסטוקרטים אינטלקטואלים.
 
===הגישה האפימתאית===
אפלטון, האריסטוקרט ונציגה של הגישה האפימתאית, אמר באחד מכתביו: {{ציטוטון|מידות טובות לא ניתן ללמד.}} בכך הוא התכוון שילד צריך להיוולד למשפחה אריסטוקרטית על מנת שתהיינה בו תכונות טבעיות שאותן ניתן לטפח. [[אריסטו]], כמורהו - אפלטון, היה שמרן והחזיק בדעה שחברה צריכה להיות בעלת מבנה הירארכי. בספרו "[[האתיקה של אריסטו|אתיקה]]" הוא אומר שיש אנשים שנולדו להיות [[עבד]]ים ואחרים גורלם הוא לשלוט. עבור אריסטו, ה[[אישה|נשים]] היו שייכות לחלוטין לגברים. למשפחה אין כל אמירה בנושא כיוון החינוך. אריסטו אחז ב[[ספרטה|גישה הספרטנית]] של החינוך; בידיה של המדינה לשלוט בנושא זה, מאחר שהיא צריכה ליצור גברים, כפי שהמדינה הייתה רוצה שיהיו. בספרו "ההיסטוריה החברתית של החינוך" כותב ההיסטוריון [[רוברט בק]] "היטלר, סטלין וכל שאר הרודנים המודרניים היו בוודאי מרוצים מהגישה החינוכית של אריסטו".▼
[[אפלטון]], האריסטוקרט ונציגה של הגישה האפימתאית, אמר באחד מכתביו: {{ציטוטון|מידות טובות לא ניתן ללמד.}} בכך הוא התכוון שילד צריך להיוולד למשפחה אריסטוקרטית על מנת שתהיינה בו תכונות טבעיות שאותן ניתן לטפח. המסורת השמרנית, המתחילה מאפלטון, ייעדה את החינוך לאלו אשר אמורים להנהיג את החברה. הם לא ראו בחינוך ככלי לימוד תחומים יומיומיים, אלא בעיקר נושאים כגון היסטוריה וספרות שעל פיהם יפתחו המנהיגים לעתיד מודלים להתנהגות. מאז זמנו של [[אפלטון]] חשבו השמרנים כי חברה תהיה יציבה ומאורגנת אם היא תהיה מנוהלת על ידי אריסטוקרטים, ורצוי אריסטוקרטים אינטלקטואלים.
 
▲אפלטון, האריסטוקרט ונציגה של הגישה האפימתאית, אמר באחד מכתביו: {{ציטוטון|מידות טובות לא ניתן ללמד.}} בכך הוא התכוון שילד צריך להיוולד למשפחה אריסטוקרטית על מנת שתהיינה בו תכונות טבעיות שאותן ניתן לטפח. [[אריסטו]], כמורהו - אפלטון, היה שמרן והחזיק בדעה שחברה צריכה להיות בעלת מבנה הירארכי. בספרו "[[האתיקה של אריסטו|אתיקה]]" הוא אומר שיש אנשים שנולדו להיות [[עבד]]ים ואחרים גורלם הוא לשלוט. עבור אריסטו, ה[[אישה|נשים]] היו שייכות לחלוטין לגברים. למשפחה אין כל אמירה בנושא כיוון החינוך. אריסטו אחז ב[[ספרטה|גישה הספרטנית]] של החינוך; בידיה של המדינה לשלוט בנושא זה, מאחר שהיא צריכה ליצור גברים, כפי שהמדינה הייתה רוצה שיהיו. בספרו "ההיסטוריה החברתית של החינוך" כותב ההיסטוריון [[רוברט בק]] "היטלר, סטלין וכל שאר הרודנים המודרניים היו בוודאי מרוצים מהגישה החינוכית של אריסטו".
אפלטון ואריסטו נשענו על המודל החינוכי של המשורר [[הומרוס]]. הפואמות האפיות שלו [[איליאדה]] ו[[אודיסאה]] תיארו את הציוויליזציה ה[[מיקנית]] של [[המאה ה-12 לפנה"ס]]. החשיבות של הומרוס לחינוך נעוצה בכך שהשירה האפית שלו שהיללה את השלמות של התרבות הקדומה הוכרו כמטרת החינוך היווני{{מקור}}. הפילוסופיה ההומרית לא הוחלפה עד המאה הרביעית לפני הספירה, אלא התווספו לה לימודי המתמטיקה (בהמלצת אפלטון), דקדוק ו[[רטוריקה]].▼
החינוך של צעירים בגילאים שבין שבע וארבע עשרה כלל את האידאל ההומרי (גוף, הגיון ואופי), משחקי [[אתלטיקה]], שירה של פואמות אפיות בליווי נבל. כך שבתקופה ההלנית ציפו מהילדים ללמוד את שלושת ה"R". קריאה, כתיבה ואריתמטיקה.
 
▲אפלטון ואריסטו נשענו על המודל החינוכי של המשורר [[הומרוס]]. הפואמות האפיות שלו [[איליאדה]] ו[[אודיסאה]] תיארו את הציוויליזציה ה[[מיקנית]] של [[המאה ה-12 לפנה"ס]]. החשיבות של הומרוס לחינוך נעוצה בכך שהשירה האפית שלו שהיללה את השלמות של התרבות הקדומה הוכרו כמטרת החינוך היווני{{מקור}}. הפילוסופיה ההומרית לא הוחלפה עד המאה הרביעית לפני הספירה, אלא התווספו לה לימודי המתמטיקה (בהמלצת אפלטון), דקדוק ו[[רטוריקה]]. החינוך של צעירים בגילאים שבין שבע וארבע עשרה כלל את האידאל ההומרי (גוף, הגיון ואופי), משחקי [[אתלטיקה]], שירה של פואמות אפיות בליווי נבל. כך שבתקופה ההלנית ציפו מהילדים ללמוד את שלושת ה"R". קריאה, כתיבה ואריתמטיקה. האריסטוקרטיה האירופית מצאה מאות שנה מאוחר יותר את האידאל ההומרי כרעיון אטרקטיבי מאד. מודל זה כלל הנחות בסיס כגון שלא ניתן לחנך את רוב האנשים.
המסורת השמרנית, המתחילה מאפלטון, ייעדה את החינוך לאלו אשר אמורים להנהיג את החברה. הם לא ראו בחינוך ככלי לימוד תחומים יומיומיים, אלא בעיקר נושאים כגון היסטוריה וספרות שעל פיהם יפתחו המנהיגים לעתיד מודלים להתנהגות.
 
===ספרטה מול אתונה===
בתחילת [[המאה ה-5 לפנה"ס]] החל [[סולון]], ברפורמהמאבות חברתית,אבותיו שהתפתחהשל במהלךאפלטון, המאותברפורמה הבאותחברתית לקראתשהביאה גישהלהתפתחותה דמוקרטיתשל יותרהגישה הדמוקרטית, שלוותה בהערכה גוברת למסחר, עסקים ומלאכת יד. בתקופהבשיא תקופה זו, היוו ספרטה ואתונה שתי קצוות של תפיסה חברתית. הספרטנים שימרו את הגישה השמרנית המסורתית של שלטון האריסטוקרטיה והאתונאים את הגישה הליברלית דמוקרטית.
 
התפשטות זו של הדמוקרטיה סללה את הדרך למורים לאמנות הנאום וחכמת הדיבור - ה[[סופיסטים]]. מורים אלו הציעו להכין נערים צעירים לקראת הזדמנויות חדשות שהציגה להם אתונה. השמרנים סלדו מהמחשבה ללמד נערים להיות בעלי השפעה ועשירים במקום לפתח תכונות קיימות בתחום הגוף, החשיבה והאופי.
נוצרה כאן דיכוטומיה ברורה בין הגישה השמרנית-אריסטוקרטית והגישה הסופיסטית שעסקה בלימוד עולם הטבע והאדם בתקווה שהתלמיד יכול לנהל את שניהם – עולם הטבע והאדם. הסופיסטים (הידועים שבהם הם [[איזוקרטס]] היווני ו[[קיקרו]] הרומי) לא עסקו רק בהקניית כלים להיות עשיר ובעל השפעה, אלא מטרתם הייתה לעזור לתלמיד להתפתח בתחכום ויעילות כאזרחים הנוטים לשפר את גורל האדם.
 
היו שתי קבוצות של סופיסטים ובהתאם שתי תוכניות לימוד. האחד היה מבוסס על מדעי הטבע והשני על הנפוץ יותר, על רטוריקה ומדע המדינה.
ההשפעה העיקרית של הסופיסטים הייתה על החינוך הגבוה שלתוכו הם הכניסו את הרטוריקה והדקדוק. גם הסופיסטים לימדו רק את המעמד העליון והעשיר מאד מאחר שהם גבו תשלום גבוה מאד עבור הוראתם.
 
===הרומאים===
הרומאים אימצו את החינוך ההלניסטי, אך בית הספר עבר מספר שינויים. מהלך הלמידה התחלק לשני שלבים. לאחד קראו הרומאים שלב הלימוד הבסיסי, כונה קוואדריום מאחר שכלל ארבעה תחומי לימוד אריתמטיקה, גאומטריה, [[אסטרונומיה]] ו[[מוזיקה]]. השלב השני המתקדם כונה טריוויום מאחר שכלל שלושה תחומי לימוד דקדוק, רטוריקה ולוגיקה. הרטוריקה והדקדוק הם תרומתם של הסופיסטים והלוגיקה שלימדו הייתה הלוגיקה של אריסטו.
חינוךהרומאים גופניאימצו לאאת הוזכרהחינוך בשמוההלניסטי, אך נלמדבית כמשהוהספר מובןעבר מאליומספר שינויים. שנימהלך השלביםהלמידה יצרוהתחלק לשני שלבים, שיצרו ביחד את [[שבע האמנויות החופשיות|שבעת התחומים של מדעי הרוח]], אשר יהוו את ליבה של תוכנית הלימודים האירופאית. :
 
ההבדל בין שתי תרבויות אלו הוא בהבחנה שבין לימוד תאורטי (לחשיבה פילוסופית) המיועד להכשיר מנהיגים לבין לימוד יישומי המיועד להכשיר אזרחים. ▼
* שלב הלימוד הבסיסי, שכונה '''קוואדריום''', מאחר שכלל ארבעה תחומי לימוד: [[אריתמטיקה]], [[גאומטריה]], [[אסטרונומיה]], [[מוזיקה]].
הפרוגרסיביים שמים את הדגש על לימוד ריאלסטי יותר כגון מדעים וטכנולוגיה בעוד שהשמרנים מבליטים יותר את הלימודים ההומניסטיים כגון ספרות, היסטוריה, פילוסופיה. ▼
* השלב המתקדם, שכונה '''טריוויום''', מאחר שכלל שלושה תחומי לימוד: [[דקדוק]], [[רטוריקה]], [[לוגיקה]].
 
הרטוריקה והדקדוק הם תרומתם של הסופיסטים והלוגיקה שלימדו הייתה הלוגיקה של אריסטו. חינוך גופני לא הוזכר בשמו אך נלמד כמשהו מובן מאליו.
 
▲ההבדל בין שתי תרבויות אלו הוא בהבחנה שבין לימוד תאורטי (לחשיבה פילוסופית), המיועד להכשיר מנהיגים, לבין לימוד יישומי המיועד להכשיר אזרחים.
האריסטוקרטיה האירופית מצאה מאות שנה מאוחר יותר את האידאל ההומרי כרעיון אטרקטיבי מאד. מודל זה כלל הנחות בסיס כגון שלא ניתן לחנך את רוב האנשים.
▲הפרוגרסיביים שמים את הדגש על לימוד ריאלסטיראליסטי יותר, כגון מדעים וטכנולוגיה, בעוד שהשמרנים מבליטים יותר את הלימודים ההומניסטיים, כגון ספרות, היסטוריה, פילוסופיה.
 
==המאות ה-15, ה-16, וה-17 לספירה==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_החינוך_המערבי"