פיליפ נתנסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: המרה לתבנית
מ שיפור והוספת קישוריות. איננו מציינים שמות ילדים, אלא אם כן להם חשיבות אנציקלופדית משל עצמם.
שורה 6:
ב-[[1953]] הוטלה על הרשת המשימה לבצע פיגועים במוסדות ומתקנים אמריקאיים בקהיר, כדי לסכסך בין [[מצרים]] ו[[ארצות הברית]]. על ביצוע הפעולה התמנה כאחראי [[אברי אלעד]] שנשלח למצרים, פגש בחברי הרשת, והורה להם לארגן חומרי נפץ להטמנה בספריות אמריקאיות.ב-23 ביולי נתנזון וחברו לוי החביאו מטען בנרתיק משקפיים ויצאו לדרך. בדרכם לביצוע המשימה, בכניסה לבית [[קולנוע]] מקומי ארבו להם בלשים מצריים, שידעו מראש על כוונתם, ולכדו את לוי. נתנזון ניסה להוציא את הנרתיק אך מטען הנפץ הופעל, ופצע אותו. הוא נלכד במקום ואחריו נלכדו כל חברי הרשת במהלך השבועיים הבאים. נתנזון החלים מהפציעה אך נותר עם צלקות מכוויות על גופו שלא הגלידו.
ב-11 בדצמבר [[1954]] נפתחו משפטי קהיר בהם הועמדו חברי הרשת לדין, גזרי הדין ניתנו ב-27 בינואר [[1955]] ונתנזון נידון למאסר עולם עם עבודת פרך.
 
בשנת [[1956]], במהלך [[מבצע קדש]] נפלו בשבי הישראלי כ-5,000 שבויים מצרים. בינואר [[1957]] ניהלו ישראל ומצרים משא ומתן לחילופי שבויים, אולם ישראל לא דרשה את שחרור נידוני קהיר. ב-5 בפברואר שוחררו השבויים המצרים.
רק ב-[[1968]], לאחר 14 שנים בכלא המצרי, שוחרר נתנזון יחד עם נדוני קהיר האחרים. הוא עבד תקופה קצרה כצלם העיתון [[במחנה]], ולאחר מכן שב והצטרף לשרת ב[[המוסד|מוסד]].
 
לימים נחשד [[אברי אלעד]] כי היה סוכן כפול ומסר למצרים על כוונות הרשת. התברר גם כי נתנזון חשד בכוונותיו של אלעד, ודיווח על כך לחבריו, אך הם שכנעו אותו כי הוא חושד לשווא.
 
פיליפ נתנזון נפטר בישראל במאי 2004 והותיר אחריו את אשתו ברברה ושני ילדים - שרון ואריאל. ב-30 במרץ [[2005]] נערך טקס הוקרה, במהלכו מסרו [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] והרמטכו[[ראש המטה הכללי|הרמטכ]] תעודות הוקרה מטעם המדינה לנידוני קהיר שעדיין חיוהיו בחיים ולבני משפחותיהם של אלה שכבר נפטרו.
 
==קישורים חיצוניים==