הכחדה המונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
# '''שינויים אקלימיים''' - חילופים מהירים של האקלים עשויים להיות גורם לחץ מתאים של הסביבה עד שהם מובילים להכחדה. עד כה הדעה המקובלת הייתה כי על פי תצפית בתקופות הקרח האחרונות, נראה כי היו להן רק השפעות מתונות על המגוון הביולוגי. עם זאת, מאמר מ"[[סיינטיפיק אמריקן]]" מעלה השערה שההכחדות ההמוניות בעבר היו תוצאה של [[התחממות עולמית]] ולא של אסטרואידים. על פי המאמר העלייה בטמפרטורה גרמה להפחתת המסה של החמצן באוקיינוסים, דבר שהוביל לפריחה של בקטריות אנאירוביות שפלטו את הגז הרעיל [[מימן גופרתי]]. הגז נפלט לאטמוספירה וחנק את רוב החי, דבר שהקטין עוד את רמות החמצן והגדיל עוד יותר את הגדלת אוכלוסיית הבקטריות האנאירוביות. בנוסף, גז זה גם פוגע ב[[שכבת האוזון]], מה שגורם להרס נוסף של הצמחייה והחי.<ref>Peter D. Ward, [http://sciam.com/article.cfm?chanID=sa006&colID=1&articleID=00037A5D-A938-150E-A93883414B7F0000 Impact from the Deep], Scientific American, October 2006
</ref> הכחדות שככל הנראה קשורות לשינויי האקלים כוללות: סוף האורדוביק, סוף הפרם, הדבון המאוחר, ואחרות.
# '''פעילות געשית''' - כיסוי שטחים רבים באפר געשי שהיה כרוך בפליטת מיליוני קילומטרים מעוקבים של [[לבה]] בתקופה קצרה, עלולים היו להרעיל את ה[[אטמוספירה]] וה[[אוקיינוס]]ים בדרך שהייתה עלולה לגרום להכחדה. גישה זו הוצעה לסוף הקרטיקון, סופסוף הפרם, סוף הטריאס וההכחדה של היורה.
# '''[[התפרצות קרני גמא]]''' - התפרצות של קרני גמא מכוכב קרוב (כזה הנמצא במרחק של פחות מ-6,000 [[שנת אור|שנות אור]]) יכול לגרום לקרינה שתפגע בפני השטח של כדור הארץ ותהרוג את היצורים החיים שם וכן תהרוס את שכבת האוזון. לפי הסטטיסטיקה, צפויה התפרצות גמא אחת להתרחש בקרבת כדור הארץ ב-540 מיליון השנים הבאות. סיבה זו הוצעה כאפשרות לאירוע ההכחדה של סוף האורדיביק.
# '''[[טקטוניקת הלוחות]]''' - הוצע כי הפתיחה והסגירה של דרכי ים וגשרים יבשתיים עשויה הייתה לשחק תפקיד באירועי הכחדה, כשאוכלוסיות שקודם היו מבודדות מגיעות למגע ונוצרת דינמיקה חדשה במערכת האקולוגית. גישה זו מוסברת כסיבה להכחדה של סוף תקופת הפרם.