בן זוטא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''בן זוטא''' (או '''בן זיטא''') הוא [[פרשן מקרא]] [[קראים|קראי]] בן [[המאה העשירית]]. עיקר המידע עליו נובע מאזכורו בפירוש לתורה של רבי [[אברהם אבן עזרא]], השולל בחריפות את פרשנותו של בן זוטא. מתעודות [[הגניזה הקהירית]] מוכר לנו חכם קראי בשם '''בן עטא''', ולדעת [[נחמיה אלוני]]{{הערה|ראה "לקריאה נוספת".}} זהו שמו המקורי, ונתכנה "בן זוטא" ככינוי גנאי.
 
לדעת [[ש"א פוזננסקי]] בן זוטא התווכח עם רב [[סעדיה גאון]] פנים אל פנים, אך לא העלה על הכתב מאומה, אולם אלוני הוכיח מתעודות הגניזה כי בן עטא (דהיינו בן זוטא לפי זיהויו) היה פולמוסן שנתפלמס בכתב, ושלוש חיבורים חיבר: "איגרת לעיר", "ספר השגות על רס"ג" ו"עשר שאלות בעניין הנחש".
רבי אברהם אבן עזרא מאפיין את כישוריו הפרשניים הדלים של בן זוטא בחרוז הבא (הקדמה לפירוש הארוך לתורה, הדרך השנייה):
 
==זמנו ומקומו של בן זוטא==
היו שייחסו את בן זוטא לירושלים, אחרים ייחסו אותו למצרים ואחרים ייחסוהו לבבל. אלוני סבור כי מקום מושבו היה בבגדאד.
 
באשר לזמנו, אין חילוקי דעות, וברור שהיה בן דורו של רס"ג, במחצית הראשונה של המאה העשירית, והיה קשיש ממנו.
 
==השקפותיו של בן זוטא==
אלוני מזהה את בן זוטא כחסיד של כת ה[[מועתזלה]], שהאמינו בייחוד ה' ובצדק בצורה מוחלטת עד כדי חיוב והכרח, דבר שמסביר לדעת אלוני את פירושו לעניין שור שנגח (ראה להלן), ואת חיבורו המיוחד לסיפור הנחש בספר בראשית. בן זוטא גם נקט בגישה הרציונליסטית להבנת המקרא, עד כדי הוצאת דברים מידי פשוטם, בר המכונה בפי חסידי המועתזלה "תאויל".
 
==ביקורתו של רבי אברהם אבן עזרא==
רבי אברהם אבן עזרא מאפייןמבקר את כישוריו הפרשניים הדלים לדעתו של בן זוטא בחרוז הבא (הקדמה לפירוש הארוך לתורה, הדרך השנייה):
:"כאשר עשה בן זוטא,
:שבכל פירושו יחטא".
שורה 21 ⟵ 32:
* {{אנצ דעת|1978}}
 
==לקריאה נוספת==
{{קצרמר|אישים}}
* נחמיה אלוני, "בן זוטא הוא בן עטא הקראי", [[תרביץ]] מה, עמ' 76-88
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
[[קטגוריה:חכמים קראים]]