מעמד הביניים – הבדלי גרסאות

חוסנו הכלכלי של מעמד הביניים תופס מקום מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי בישראל. נראה כי שיח זה איננו מכוון להגדרה מצמצמת של מעמד הביניים, אלא להגדרה רחבה יותר, הכוללת גם אוכלוסיות חזקות יותר.<ref>הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעמד הביניים -מהו?, מתוך [http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/pdf/intro1_h.pdf פני החברה בישראל, דו"ח מספר 5], חשוון תשע"ג.</ref> <ref>אילנית בר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02671.pdf מאפייני מעמד הביניים בישראל וניתוח השינויים שחלו בו בשנים האחרונות], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], 2 במרץ 2010</ref> <ref>אסף צימרינג, [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/090609_The_missing_tenth.aspx המעמד הבינוני של התקשורת הוא בעצם העשירון העליון, מה זה אומר על העשירון התחתון], באתר [[העין השביעית]], 9 ביוני 2009</ref>. אולם אין הסכמה בין החוקרים כיצד יש לנתח את ההתפלגות המעמדית של החברה הישראלית, ומהם גבולותיו של [[מעמד הביניים]], שאת קיפוחו חרתה על דגלה תנועת המחאה החברתית ([[מחאת האוהלים]]) של שנת 2011. נראה דווקא כי בשל הקיטוב הגובר של ההתפלגות הכלכלית במדינה, ובניגוד לדימוי הספרותי והתקשורתי, רובד הביניים של ההכנסות בחברה הישראלית (125%-75% מההכנסה החציונית) דומה יותר במאפייניו לדימוי המקובל בקרב החוקרים עבור מעמד הפועלים.<ref> ''דו"ח מרכז אדוה, הרובד הבינוני בישראל, 2010-1992'' מאת עו"ד נוגה דגן-בוזגלו ואתי קונור-אטיאס ,28 ינואר 2013. http://www.adva.org/default.asp?pageid=1001&itmid=719 </ref> ברור כי כאשר מעמד הביניים נתפס באופן אחר, למשל כמשקי בית שהכנסתם נעה בין 125%-200% מההכנסה החציונית, לקבוצה זו תהיה מאפיינים שונים בהרבה, וייתכן שדווקא זו היא הקבוצה שנשאה את דגל המחאה החברתית של 2011.

{{הערות שוליים}}