קופת מעות ארץ הקודש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כדי
שורה 5:
 
==המגבית בקרב החסידים שבגולה==
המגבית התבוססה בעיקר על התחיובות אישית שנתית של כל אחד מחסידי רוסיה הלבנה עבור כלל החסידים שבארץ ישראל היו חסידים שהיה להם גם התחיבות פרטית עבור יחידים מחסידי ארץ ישראל, בכדיכדי להקל על החסידים נקבע לחלק את הסכום השנתי לתשלומים שבועיים מי של הספיק נדרש לשלם עד סוף החודש<ref>אגרת הקודש עמ' ד, ו. אגרת הקודש חלק ב, עמ' א-ב.</ref>. מי שהופקד על גביית הכספים היו ה[[גבאי צדקה|גבאי]]ם דארץ הקודש שמונו על ידי [[שניאור זלמן מלאדי]] בכל אחד ממנייני החסידים ברוסיה הלבנה, בידי הגבאים היו קופות מיוחדת שבהם הפקידו את הכספים<ref>אגרת הקודש עמ' ו, ט.</ref>. בכל שנה בחדשי החורף היה הגבאי הכללי ר' יעקב מסמיליאן נוסע מעיר לעיר וגובה את הכספים המונחים אצל הגבאים ומביאם אל נשיא המוסד שניאור זלמן מלאדי. ר' יעקב לא היה יכול לבקר במשך זמן קצר זה בכל העיירות, ולכן היה שולח שליחי משנה לכמה עיירות.
מלבד ר' יעקב מסמיליאן היה רבי שניאור זלמן מלאדי שולח [[שד"ר]]ים נוספים לגבות את מעות ארץ הקודש בכמה עיירות ברוסיה הלבנה ו[[ליטא]], ואף לעיירות ב[[ווהלין]] ו[[פולין]], והיה שולח איתם מכתב כללי בגודל עניין נדבות ליהודי [[ארץ הקודש]], ואלו הם רוב האגרות שבחלק אגרת הקדש שב[[ספר התניא]], לאחר שכל הכספים היו מתאספים אצלו, היה שולח אותן עם שליח נאמן לרבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה ולאחר פטירתו לרבי אברהם מקליסק, שליח זה היה לפעמים שד"ר שבא מארץ ישראל לרוסיה כדי להרבות את הנדבות, ולפעמים היה זה שליח מיוחד שנשלח מרוסיה, בדרך כלל היה זה הגבאי שהתמנה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי לנסוע בעיירות. (בשנת [[1796]] ([[תקנ"ו]]), הוחלט שבני ווהלין ופולין ישלחו מעותיהם בנפרד כדי שלא לעכב את משלוח הכספים מכוון שהשד"ר שמעביר את הכספים מרוסיה הלבנה צריך לנסוע עם הכסף בחודש [[תמוז]], כדי להגיע ל[[איסטנבול]] ב[[ראש חודש]] [[אלול]], וכך יגיעו לארץ ישראל לעת האסיף שאז הפירות והתבואה בזול).