ויקיפדיה

סוגי מרד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{עריכה}}
{{בעבודה}}
=='''סוגי מרד'''==
תופעת ה[[מרד]] הינה תופעה שכיחה וידועה. חוקר בשם (Apter (1982 הגדיר מרד כ: "לרצות או להרגיש מחויב לעשות דבר המנוגד לדרישה של סוכן חיצוני" .{{הערה|Apter, M. J. (1982). The experience of motivation: the theory of psychological reversals. London: Academic
Press.}}
לאורך ההיסטוריה ישנן דוגמאות רבות והרואיות למרד (כגון: מרד החשמונאים, מרד חוה ואדם בגן העדן, מרד פרומתאוס, מרד גטו ורשה ועוד). אך האם כל המרידות זהות באופיין?
בערך זה יוצגו מספר הגדרות ודוגמאות לסוגי מרד.
לאורך השנים, נבחנה תופעת המרד ומאפיינה וכן נעשתה הבחנה בין סוגי מרד שונים והתנהגויות מרדניות בעלות אופי שונה. (Apter & McDermott, 1987b) עשו הבחנה בין שני סוגי מרד :{{הערה|McDermott, M. R., & Apter, M. J. (1987b). The Social Reactivity Scale. In M. R. McDermott (Ed.), Rebelliousness
in adolescence and young adulthood. Cardiff: University of Wales.}} :
 
'''מרד פרו-אקטיבי''': מרד בו התחושה היא של רצון להתנגד לדרישה כדי להשיג הנאה וריגוש.
 
מרד פרו-אקטיבי: מרד בו התחושה היא של רצון להתנגד לדרישה כדי להשיג הנאה וריגוש.
'''מרד רה-אקטיבי''' (תגובתי): רצון להתנגד לדרישה שנשפטת כלא הוגנת, לא הגיונית או בלתי צודקת.
מרד מסוג זה ניתן לראות בהתנהגותם של לוחמי חטיבת כפיר, בכתבה הבאה:
מרד מסוג זה ניתן לראות בהתנהגותם של לוחמי חטיבת כפיר. הלוחמים שאיישו מוצב ביהודה ושומרון דרשו ממפקדיהם שחיילים "צעירים" יותר ישמרו במקום. כשנענו בשלילה, עזבו את [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/913/806.html. המוצב].
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/913/806.html.
 
==='''סוגי מרד בקבוצה'''===
בשנת 2003 חוקר בשם Billow התייחס להתנהגות מרדנית במסגרת קבוצתית. לטענתו, בהקשר של יחסים בתוך קבוצה , ניתן להתייחס למרדנות כאסטרטגיה חברתית לפיה האדם מחבל בסטאטוס קוו של הקבוצה. השיקולים הם הן היכולת הבסיסית של קבוצה מסוימת לערוך דיון ושינויים, והן הלך הרוח של המורד. כלומר- איזו סוג של קבוצה זו עבורי והאם היא מקובלת עלי כאדם?
למנהיג או מנחה בקבוצה מסוימת יש משמעות חשובה ועליו לנווט בין ריחוק לקרבה ליתר חברי הקבוצה כך שתוכל להיווצר עצמאות מחד וגיבוש וקרבה מנגד. במאמרו, מתייחס Billow לארבעה סוגים שונים של מרידות בקבוצה:
 
'''התנגדות:''': לחץ מתמשך ונוכח כנגד תהליך ותוכן קבוצתי המצמיח נתיבים חדשים. המתנגד מעלה רגשות חשובים, אף על פילמרות שלפעמים הוא לא מדבר אותם אלא מחצין אותם בהתנהגותו. הוא מסמל את האי נוחות וצורך בתשומת לב ודיאלוג. בזכותו, המנהיג ער לשינויים בקבוצה ולרגשות החברים. הוא עשוי להיות ידידותי או עוין ולא בקלות ניתן לזהותו.
'''פרישה:''': כאשר נוצר קרע בין פרט/פרטים לבין הקבוצה העיקרית וזה מאיים על הנאמנות וההתקשרות ההדדית. במקרה כזה ההפסד הוא לכל הצדדים. במקרים בהם קבוצה אינה בטוחה או לא מסוגלת להכיל שינוי, בריחה היא הבחירה ההגיונית. בדומה, כשאדם משתמש בקבוצה כדי להזיק לעצמו או אחרים, על המנהיג להרחיקו באופן זמני או לצמיתות.▼
'''אנרכיהאנארכיה:''': טיפוס אנרכיסטי הינו טיפוס שיקדם משברים של חוסר תקשורת, חוסר הבנה ובלבול.▼
'''מהפכה:''': טיפוס מהפכני הינו טיפוס אשר ינסה להשתלט על הקבוצה. ▼
 
==='''סוגי מרד כפי שנמצאו במחקרי'''===
▲'''פרישה''': כאשר נוצר קרע בין פרט/פרטים לבין הקבוצה העיקרית וזה מאיים על הנאמנות וההתקשרות ההדדית. במקרה כזה ההפסד הוא לכל הצדדים. במקרים בהם קבוצה אינה בטוחה או לא מסוגלת להכיל שינוי, בריחה היא הבחירה ההגיונית. בדומה, כשאדם משתמש בקבוצה כדי להזיק לעצמו או אחרים, על המנהיג להרחיקו באופן זמני או לצמיתות.
תאורטיקן נוסף אשר חקר את תופעת המרד לעומקה וכן עשה הבחנה בין סוגי מרד שונים הינו גבריאל בוקובזה. {{הערה|Bukobza, G. (2009). Relation Between Rebelliousness, Risk-Taking Behavior, and Identity Status During Emerging Adulthood. Identity: An International Journal of Theory and Research, 9, 159-177. }}▼
Bukobzaבשנת 2009 הוא חילק את ההתנהגות המרדנית לחמישה סוגים מובחנים:▼
 
# '''מרד טלי''' (Telic rebellion) – מרד זה מגיע כתגובה לאירוע או סיטואציה שהתרחשו, ונחווים עבור האדם המורד כלא הוגים, מדכאים או בלתי-נסבלים. מרד מסוג זה מבוסס על מערכת אמונות אשר שואפת לעולם טוב והוגן יותר. על-מנת להשיג עולם כזה, מערכת האמונות של האדם קוראת לו לצאת לפעולה ולשנות את הסדר הקיים. מרד מסוג זה מגולם בסיפור המיתולוגי על פרומתאוס אשר בגד בזאוס, התגנב לאולימפוס במטרה לגנוב מאש האלים (המסמלת את הידע, המלאכה והתבונה) ולהעבירה לבני האדם. פעולה זו מוגדרת כמרד מכיוון שזאוס (בעל הסמכות) הסתיר בכוונת תחילה את האש מבני האדם (ברגע שיש לאדם את הידע והתבונה הוא יצא כנגד האלים) ואילו פרומתאוס ביקש לשנות את הסדר הקיים ולתקנו עבור בני האדם. בעקבות פעולה זו של פרומתאוס הוא קיבל עונש נצחי., כפי שניתן לראות בתמונה הבאה:▼
▲'''אנרכיה''': טיפוס אנרכיסטי הינו טיפוס שיקדם משברים של חוסר תקשורת, חוסר הבנה ובלבול.
[[קובץ:פרומתאוס|ממוזער|בעקבות פעולה זו של פרומתאוס הוא קיבל עונש נצחי]]
 
ניתן לראות גם במרד בר-כוכבא מרד טלי:
▲'''מהפכה''': טיפוס מהפכני הינו טיפוס אשר ינסה להשתלט על הקבוצה.
 
ניתן לראות גם במרד בר-כוכבא מרד טלי וכן, במרד חווה אשר אכלה מפרי עץ הדעת בניגוד לציווי המפורש של אלוהים כי זה אסור.:▼
▲תאורטיקן נוסף אשר חקר את תופעת המרד לעומקה וכן עשה הבחנה בין סוגי מרד שונים הינו גבריאל בוקובזה.
▲Bukobza חילק את ההתנהגות המרדנית לחמישה סוגים מובחנים:
 
2)# '''מרד הדוניסטי''' (Hedonistic rebellion) – תכליתה של ההתנהגות המרדנית במקרה זה הינה חיפוש אחר מקורות מרגשים ולמטרות משחק. ▼
1) '''מרד טלי''' (Telic rebellion) – מרד זה מגיע כתגובה לאירוע או סיטואציה שהתרחשו, ונחווים עבור האדם המורד כלא הוגים, מדכאים או בלתי-נסבלים. מרד מסוג זה מבוסס על מערכת אמונות אשר שואפת לעולם טוב והוגן יותר. על-מנת להשיג עולם כזה, מערכת האמונות של האדם קוראת לו לצאת לפעולה ולשנות את הסדר הקיים.
מרד מסוג זה מגולם בסיפור המיתולוגי על איקרוס, אשר הוא ואביו בנו לעצמם כנפיים וביקשו לחזור במעוף לאתונה. לפני היציאה, ביקש אביו של איקרוס שיזהר פן יתקרב מדי למים והנוצות יירטבו או יתקרב מידי לשמש וזו עלולה לשרוף אותו. כאשר איקרוס המריא, הוא שכח את אזהרות אביו, המרה את פיו ונסחף אחר ההרגשה המרגשת של החירות. מרד זה עלה לו בחייו.:▼
 
▲מרד מסוג זה מגולם בסיפור המיתולוגי על פרומתאוס אשר בגד בזאוס, התגנב לאולימפוס במטרה לגנוב מאש האלים (המסמלת את הידע, המלאכה והתבונה) ולהעבירה לבני האדם. פעולה זו מוגדרת כמרד מכיוון שזאוס (בעל הסמכות) הסתיר בכוונת תחילה את האש מבני האדם (ברגע שיש לאדם את הידע והתבונה הוא יצא כנגד האלים) ואילו פרומתאוס ביקש לשנות את הסדר הקיים ולתקנו עבור בני האדם. בעקבות פעולה זו של פרומתאוס הוא קיבל עונש נצחי.
 
3)# '''מרד פנטסטי''' (Fantastic rebellion) – מרד מסוג זה מגלם את הנטייה לדמיין או לתכנן תגובה מרדנית בעתיד הרחוק או כאשר האדם ישיג את המשאבים הנחוצים לפעולה. ▼
▲ניתן לראות גם במרד בר-כוכבא מרד טלי וכן, במרד חווה אשר אכלה מפרי עץ הדעת בניגוד לציווי המפורש של אלוהים כי זה אסור.
מרד מסוג זה מקבל ביטוי בביטויים מרדניים של ילדים קטנים, כגון: "אם היה לי גפרור הייתי שורף את בית-הספר", "כשאני אהיה גדול, אעשה מה שאני רוצה ולא מה שאמאשאימא ואבא אומרים" וכדומה. מרד זה נשאר בגדר פנטסיה ולא מתקיים במציאות.▼
 
4)# '''מרד אנרכיסטי''' (Anarchist rebellion) – במרד האנרכיסטי טמונה השאיפה לבטל את כל דפוסי השליטה הכפייתית וכן את כל סוגי הסמכות השונים. ▼
▲2) '''מרד הדוניסטי''' (Hedonistic rebellion) – תכליתה של ההתנהגות המרדנית במקרה זה הינה חיפוש אחר מקורות מרגשים ולמטרות משחק.
דוגמהדוגמא למרד מסוג זה הינו [[המרדמרד באסטוריאס]]- מרד האנרכיסטים והסוציאליסטים השמאלנים בספרד בעקבות הצלחת הימניים בבחירות ב-1934ב1934.▼
 
5)# '''מרד מתריס''' (Defiance rebellion)- מרד זה הינו התנגדות בולטת ונועזת כנגד דמות הסמכות. ▼
▲מרד מסוג זה מגולם בסיפור המיתולוגי על איקרוס, אשר הוא ואביו בנו לעצמם כנפיים וביקשו לחזור במעוף לאתונה. לפני היציאה, ביקש אביו של איקרוס שיזהר פן יתקרב מדי למים והנוצות יירטבו או יתקרב מידי לשמש וזו עלולה לשרוף אותו. כאשר איקרוס המריא, הוא שכח את אזהרות אביו, המרה את פיו ונסחף אחר ההרגשה המרגשת של החירות. מרד זה עלה לו בחייו.
דוגמהדוגמא למרד מסוג זה ניתן לראות בהתנהגותם של תלמידי תיכון "דרכא" בלוד בכתבהאשר הבאהסרבו לדרישות ההנהלה החדשה והחלו להפר את [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4277223,00.html הסדר.]▼
 
==='''הקשר בין סוגי המרד למגדר''' ===▼
▲3) '''מרד פנטסטי''' (Fantastic rebellion) – מרד מסוג זה מגלם את הנטייה לדמיין או לתכנן תגובה מרדנית בעתיד הרחוק או כאשר האדם ישיג את המשאבים הנחוצים לפעולה.
▲מרד מסוג זה מקבל ביטוי בביטויים מרדניים של ילדים קטנים, כגון: "אם היה לי גפרור הייתי שורף את בית-הספר", "כשאני אהיה גדול, אעשה מה שאני רוצה ולא מה שאמא ואבא אומרים" וכדומה. מרד זה נשאר בגדר פנטסיה ולא מתקיים במציאות.
 
במחקר שערך ב-2009, מצא בוקובזה{{הערה| Bukobza, G. (2009). Rebelliousness and risk-taking behavior in adolescence: Relations with parental
▲4) '''מרד אנרכיסטי''' (Anarchist rebellion) – במרד האנרכיסטי טמונה השאיפה לבטל את כל דפוסי השליטה הכפייתית וכן את כל סוגי הסמכות השונים.
במחקרstyle שערך,and מצאbirth Bukobzaorder. Manuscript submitted for publication.}}, כי בנים מאופיינים יותר מבנות בסוגי המרד: המתריס, ההדוניסטי והאנרכיסטי. לגבי סוג המרד הטלי והמרד הפנטסטי, לא נמצאו הבדלי מגדר מובהקים. ▼
▲דוגמה למרד מסוג זה הינו [[המרד באסטוריאס]]- מרד האנרכיסטים והסוציאליסטים השמאלנים בספרד בעקבות הצלחת הימניים בבחירות ב-1934.
 
==='''הקשר בין סוגי מרד לדפוסי הורות''' ===▼
▲5) '''מרד מתריס''' (Defiance rebellion)- מרד זה הינו התנגדות בולטת ונועזת כנגד דמות הסמכות.
▲דוגמה למרד מסוג זה ניתן לראות בהתנהגותם של תלמידי תיכון "דרכא" בלוד בכתבה הבאה:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4277223,00.html
 
בוקובזהכמו-כן, בדק גם אתנבדק הקשר בין סוג המרד המדווח לבין דפוס הורות (מתייחס להוריו של המשיב). משתנה דפוס ההורות נבחן על -ידי שני מאפיינים: רמת הדרישות של ההורים (demendingness) ורמת הפיקוח שלהם (monitoring). כל חמשת הסוגים (מרד מתריס, מרד טלי, מרד הדוניסטי, מרד אנרכיסטי ומרד פנטסטי) נמצאו קשורים באופן מובהק לרמת הדרישות של ההורים. זאת בניגוד לתוצאות הקשר בין סוגי המרד השונים לבין רמת הפיקוח ההורי, שיצאו כולן לא מובהקות. ▼
▲'''הקשר בין סוגי המרד למגדר'''
 
==='''הקשר בין סוגי מרד לגיבוש זהות והתנהגויות סיכון'''===▼
▲במחקר שערך, מצא Bukobza כי בנים מאופיינים יותר מבנות בסוגי המרד: המתריס, ההדוניסטי והאנרכיסטי. לגבי סוג המרד הטלי והמרד הפנטסטי, לא נמצאו הבדלי מגדר מובהקים.
 
במחקר נוסף, Bukobzaבוקובזה ביקש לחקור את הקשר בין מרדנות וסוגיה השונים, לבין גיבוש זהות והתנהגויות סיכון (risk-taking behavior) בגילאי ההתבגרות. לשם בחינת שלב גיבוש הזהות בו נמצא המתבגר, השתמש בוקובזה בסולם: Extended Objective Measure of Ego Identity Status (EOM-EIS; Bennion & Adams, 1986). סולם זה עושה שימוש בתאוריהבתיאוריה של James Marcia לגיבוש הזהות. תאוריהתיאוריה זו עוסקת באופן מעשי ויישומי במחקר מושגיו של אריקסון ובפרט על מושג הזהות. מארסיה מצא כי ישנם ארבעה סגנונות זהות שונים המתבססים על שני קריטריונים: מחויבות וחקירה. אופן גיבוש הזהות, לפי מארסיה, נקבע לפי שני הקריטריונים: האם ערך הפרט חקירה (חווה משבר) והאם הצליח הפרט לקבל על עצמו מחויבות. ארבעת סגנונות הזהות הם: פיזור זהות (Diffusion), פורקלוז'ר (סגירות-Forecloser), מורטוריום (Moratorium) והשגת זהות (Identity Achieved) ( Marcia, 1966 מתוך: פלום 1995{{הערה|פלום, ח. (1995). מתבגרים בישראל: היבטים אישיים, משפחתיים וחברתיים. אבן יהודה: רכס, 145-123.}}). בוקובזה מצא, שאכן ישנו קשר בין סוגי המרד השונים לבין גיבוש הזהות של המתבגר והפגנת התנהגויות מסוכנות. כך לדוגמהלדוגמא, כל סוגי המרד, מלבד מרד אנרכיסטי, נמצאו קשורים באופן חיובי ומובהק לסגנון הזהות מורטוריום (לפי Marcia, סגנון מורטוריום מאפיין פרטים אשר אינם בעלי מחויבות ברורה והם נמצאים בעיצומו של תהליך אקספלוראטיבי ובמשבר על-מנת למצוא את הדרך שלהם). המרד הטלי נמצא קשור באופן חיובי ומובהק לסגנון פורקלוז'ר (לפי Marcia, סגנון זה מאפיין פרטים אשר אינם מביעים מחויבות וביטחון בהחלטות שונות, אך זאת ללא תהליך של חקירה או חווית משבר). מרד מתריס נמצא קשור באופן חיובי ומובהק לסגנון פיזור הזהות (לפי Marcia, סגנון זה מאפיין פרטים אשר אינם מביעים עניין בסוגיית הזהות והאקספלורציה ואינם מביעים מחויבות לדבר). המרד האנרכיסטי נמצא קשור באופן שלילי ומובהק לסגנון השגת זהות (לפי Marcia, סגנון זה מאפיין פרטים אשר עברו תהליך אקספלוראטיבי, בחרו והתחייבו לכיוון ברור). בנוסף, כל סוגי המרד השונים, מלבד המרד הטלי, נמצאו קשורים באופן חיובי להתנהגויות מסוכנות (כגון: שימוש בסמים, שתייה לשכרהלשוכרה, מין לא בטוח, נהיגה במהירות גבוהה מהמותר וכדומה). ▼
▲'''הקשר בין סוגי מרד לדפוסי הורות'''
 
{{הערות שוליים}}
▲בוקובזה בדק גם את הקשר בין סוג המרד המדווח לבין דפוס הורות (מתייחס להוריו של המשיב). משתנה דפוס ההורות נבחן על ידי שני מאפיינים: רמת הדרישות של ההורים (demendingness) ורמת הפיקוח שלהם (monitoring). כל חמשת הסוגים (מרד מתריס, מרד טלי, מרד הדוניסטי, מרד אנרכיסטי ומרד פנטסטי) נמצאו קשורים באופן מובהק לרמת הדרישות של ההורים. זאת בניגוד לתוצאות הקשר בין סוגי המרד השונים לבין רמת הפיקוח ההורי, שיצאו כולן לא מובהקות.
 
▲'''הקשר בין סוגי מרד לגיבוש זהות והתנהגויות סיכון'''
 
▲במחקר נוסף, Bukobza ביקש לחקור את הקשר בין מרדנות וסוגיה השונים, לבין גיבוש זהות והתנהגויות סיכון (risk-taking behavior) בגילאי ההתבגרות. לשם בחינת שלב גיבוש הזהות בו נמצא המתבגר, השתמש בוקובזה בסולם: Extended Objective Measure of Ego Identity Status (EOM-EIS; Bennion & Adams, 1986). סולם זה עושה שימוש בתאוריה של James Marcia לגיבוש הזהות. תאוריה זו עוסקת באופן מעשי ויישומי במחקר מושגיו של אריקסון ובפרט על מושג הזהות. מארסיה מצא כי ישנם ארבעה סגנונות זהות שונים המתבססים על שני קריטריונים: מחויבות וחקירה. אופן גיבוש הזהות, לפי מארסיה, נקבע לפי שני הקריטריונים: האם ערך הפרט חקירה (חווה משבר) והאם הצליח הפרט לקבל על עצמו מחויבות. ארבעת סגנונות הזהות הם: פיזור זהות (Diffusion), פורקלוז'ר (סגירות-Forecloser), מורטוריום (Moratorium) והשגת זהות Identity Achieved) Marcia, 1966 מתוך: פלום 1995 ). בוקובזה מצא, שאכן ישנו קשר בין סוגי המרד השונים לבין גיבוש הזהות של המתבגר והפגנת התנהגויות מסוכנות. כך לדוגמה, כל סוגי המרד, מלבד מרד אנרכיסטי, נמצאו קשורים באופן חיובי ומובהק לסגנון הזהות מורטוריום (לפי Marcia, סגנון מורטוריום מאפיין פרטים אשר אינם בעלי מחויבות ברורה והם נמצאים בעיצומו של תהליך אקספלוראטיבי ובמשבר על-מנת למצוא את הדרך שלהם). המרד הטלי נמצא קשור באופן חיובי ומובהק לסגנון פורקלוז'ר (לפי Marcia, סגנון זה מאפיין פרטים אשר אינם מביעים מחויבות וביטחון בהחלטות שונות, אך זאת ללא תהליך של חקירה או חווית משבר). מרד מתריס נמצא קשור באופן חיובי ומובהק לסגנון פיזור הזהות (לפי Marcia, סגנון זה מאפיין פרטים אשר אינם מביעים עניין בסוגיית הזהות והאקספלורציה ואינם מביעים מחויבות לדבר). המרד האנרכיסטי נמצא קשור באופן שלילי ומובהק לסגנון השגת זהות (לפי Marcia, סגנון זה מאפיין פרטים אשר עברו תהליך אקספלוראטיבי, בחרו והתחייבו לכיוון ברור). בנוסף, כל סוגי המרד השונים, מלבד המרד הטלי, נמצאו קשורים באופן חיובי להתנהגויות מסוכנות (כגון: שימוש בסמים, שתייה לשכרה, מין לא בטוח, נהיגה במהירות גבוהה מהמותר וכדומה).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סוגי_מרד"