גרסה מ־00:20, 25 בפברואר 2013 עריכה Ranbar (שיחה \| תרומות) מנטרים 51,842 עריכות יצירת דף עם התוכן "100px\|ממוזער\|שמאל\|סמל המשפחה קובץ:Bernini PalazzoBarberini.jpg\|200px\|ממוזע..."		גרסה מ־00:23, 25 בפברואר 2013 עריכה ביטול ברוקולי (שיחה \| תרומות) 159,349 עריכות מ עריכה העריכה הבאה ←
שורה 3: [[קובץ:Caravaggio Maffeo Barberini.jpg\|200px\|ממוזער\|שמאל\|הקרדינל מפאו ברבריני ([[אורבנוס השמיני]]) בגיל 30, ציור מאת [[קרוואג'ו]]]] [[קובץ:Taddeo Barberini clay sculpture.JPG\|200px\|ממוזער\|שמאל\|טדאו ברבריני]] '''משפחת ברבריני''' (ב[[איטלקית]]: '''Barberini ''') היא משפחת [[אצולה]] [[איטלקים\|איטלקית]], שצברה כוח והשפעה ב{{ה\|מאה ה-17}}. מקורה במשפחת סוחרים מ[[פירנצה]] שהעבירה את מרכזה ל[[רומא]]. בעקבות בחירת בן המשפחת, מפאו, ל[[אפיפיור]] [[אורבנוס השמיני]] צברה המשפחה כוח ונכסים רבים. אורבנוס השמיני מינה ~~רבי~~רבים מבני משפחתו לתפקידים בעיר רומא וב[[מדינת האפיפיור]] וכן רכש עבור המשפחה את [[ארמון ברבריני]] והכיכר בה הוא ניצב [[כיכר ברבריני]], שניהם עוצבו על ידי [[ג'ובאני לורנצו ברניני\|ברניני]], שהיה רק אחד מהאמנים שאורבנוס השמיני ומשפחת ברבריני היו [[פטרון (אומנות)\|פטרוניהם]]. הארמון מאכסן כיום את [[הגלריה הלאומית האיטלקית לאמנות עתיקה]]. == מקור המשפחה וההיסטוריה הקדומה שלה == מקור המשפחה בעיירה ברברינו ואל ד'אסטה (Barberino Val d'Elsa), ~~היא~~והיא היגרה לפירנצה ב{{ה\|מאה ה-11}}. קרלו (1488–1566) ואנטוניו (1494–1559) ברבריני היו סוחרי [[צמר]] ו[[טקסטיל]] מצליחים. ב-[[1537]] עזב אנטוניו ברבריני את פירנצה לאחר קרע בין משפחתו ו[[בית מדיצ'י]], ששלט בעיר. ב-1559 התנקשו נאמני בית מדיצ'י בחיי אנטוניו. פרנצ'סקו, בן אחיו, בא לרומא בעקבות דודו ו[[סימוניה\|רכש]] משרה כנסייתית. עם מותו ב-[[1600]] הועברו הונו ומעמדו הכנסייתי לידי אחייניו, שאחד מהם היה מפאו. שם המשפחה היה Tafani שפירושו [[זבוב הסוסים]],. מפאו התקין על [[שלט אצולה\|שלט האצולה]] של המשפחה [[דבורים]] במקום הזבובים{{הערה\|[http://romanfamilys10.blogspot.co.il/2010/07/barberini-family.html משפחות רומא:ברבריני]}}. == מפאו ברבריני ואחריו == {{ערך מורחב\|אורבנוס השמיני}} את אחיו אנטוניו מרצ'לו ("אנטוניו הגדול") ושני אחניינים שלו (פרנצ'סקו ו"אנטוניו הקטן") מינה ל[[קרדינל]]ים ואחיין נוסף, טדאו, מונה ל[[נסיך]] [[פלסטרינה (עיר)\|פלסטרינה]], לנושא דגל הכנסייה ומושל רומא ומפקד [[טירת סנטאנג'לו]]. ▼ עבור מגוריו ומגורי בני משפחתו רכש את [[ארמון ברבריני]] המפואר והתקין סביבו את [[כיכר ברבריני]] המאופיינת ב[[מזרקת טריטון]] (מעשה ידי [[ג'ובאני לורנצו ברניני\|ברניני]]). ▼ ▲את אחיו אנטוניו מרצ'לו ("אנטוניו הגדול") ושני אחניינים שלו (פרנצ'סקו ו"אנטוניו הקטן") מינה ל[[קרדינל]]ים ואחיין נוסף, טדאו, מונה ל[[נסיך]] [[פלסטרינה (עיר)\|פלסטרינה]], לנושא דגל הכנסייה ומושל רומא ומפקד [[טירת סנטאנג'לו]]. ▲עבור מגוריו ומגורי בני משפחתו רכש את [[ארמון ברבריני]] המפואר והתקין סביבו את [[כיכר ברבריני]] המאופיינת ב[[מזרקת טריטון]] (מעשה ידי [[ג'ובאני לורנצו ברניני\|ברניני]]). אנשי רומא התייחסו לברבריני ומשפחתו כאל [[נובו ריש]]ים ("עשירים חדשים") המאופיינים בטעם המוני ובראוותנות. הם תוארו כעדת [[דבורים]] (סמל המשפחה) המגיחה מפירנצה על מנת לינוק את דבשה של רומא. כאשר הורה אורבנוס השמיני להשתמש ב[[ארד]] מן ה[[פנתאון ברומא\|פנתאון]] על מנת לפאר את [[בזיליקת סן פייטרו]] נטבע הביטוי (ב[[לטינית]]) ''quod non fecerunt barbari, fecerunt Barberini'' ("מה שלא עשו ה[[ברברים (מונח)\|ברברים]], עשה הברבריני"){{הערה\|[http://www.treccani.it/vocabolario/quod-non-fecerunt-barbari-barbarini-fecerunt/ הסבר מהמילון האנציקלופדי האיטלקי]}}. שורה 23 ⟵ 22: ב-[[1641]] עמד מאחורי מלחמתה של קסטרו (נחלה אפיפיורית ליד [[לאציו]]) בקואליציה של [[אודוארדו פרנזה, דוכס פארמה]], אותו [[נידוי (נצרות)\|נידה]], שכללה את [[דוכס ונציה]], [[פירנצה]] ו[[מודנה]]. ה[[מצור]] על לאציו והמלחמה, הראשונה בסדרת מלחמות שנמשכו כשמונה שנים (הרבה אחרי מותו של אורבנוס), הסתיימו ב-[[1644]] בלי הכרעה, אך תוך מחיר דמים כבד והרס מוחלט של קסטרו. המלחמה והפזרנות של האפיפיור והמשפחה, שהיו פטרונים של אמנים ומדענים, שיקעו את מדינת האפיפיור בחובות כבדים. בסוף ימיו של ורבנוס השמיני שולמו 80% מהכנסות המדינה למיסי על החוב הכבד שנטלה. הסובלים הראשיים מן המצב הכלכלי הירוד היו אנשי רומא. לאחר מותו של מפאו נותצו כמה מפסליו בעיר רומא על ידי ההמון. האפיפיור הבא, [[אינוקנטיוס העשירי]], נקט זמן קצר לאחר תחילת כהונתו צעדים חוקיים בשל אי סדרים כספיים כנגד בני ברבריני. שלושת בני המשפחה המרכזיים, הקרדינלים פרנצ'סקו ואנטוניו וטדאו ברבריני ברחו ל[[פריז]], שם מצאו מקלט בחסותו של [[הקרדינל מאזארן]] ו[[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת]]. בתגובה, עיקל אינוקנטיוס העשירי את ארמון ברבריני ופרסם [[בולה אפיפיורית]] שקובעת כי כל קרדינל שייעדר ממדינת האפיפיור שישה חודשים ללא אישור מהאפיפיור, ייענש בשלילת ה[[בנפיקיום]] שלו ובסופו של דבר לשלילת מעמד הקרדינל עצמו. עיקול הנכסים נמנע מאוח יותר תוך הערבותה של אשתו של טדאו, אנה קולונה. [[הסנאט הצרפתי]] קבע כי צו האפיפיור לא חל בתחומי צרפת, אך אינוקנטיוס לא נכנע עד שמאזארן הודיע על הכנות לפלישה צבאית לאיטליה. לאחר מכן התחממו יחסי האפיפיור וצרפת, ושוקמו באופן מלא ב-[[1653]] כאשר בנו הצעיר של טדאו, מפאו ברבריני, נשא לאישה את אחייניתו של האפיפיור. בנו הבכור, קרלו, מונה לקרדינל. בת אחרת של טדאו, לוקרציה, התחתנה עם דוכס [[מודנה]], בן-ברית של פרנזה במלחמת קסטרו ובכך הושבה היציבות במדינת האפיפיור. נציג המשפחה החי הבכיר ביותר הוא בנדטו פרנצ'סקו ברבריני, נסיך פלסטרינה (יליד [[1961]]){{הערה\|[http://www.angelfire.com/realm/gotha/gotha/barberini.html גנאולוגייה של משחת ברבריני]}}. == קישורים חיצוניים == שורה 37 ⟵ 33: </div> * [http://www.newliturgicalmovement.org/2008/06/bees-of-barberini-family-public.html דבורים על מבני רומא] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים\|יישור=ימין}}

משפחת ברבריני – הבדלי גרסאות