תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקינתונים
מ תקלדה
שורה 2:
ה'''תלמוד''' (ידוע גם בשם ה[[ארמית|ארמי]]: '''גמרא''') הוא [[סוגה]] לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת ה[[אמוראים]] - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה (תחילת [[המאה ה-3]]). התלמוד נכתב בעיקר כפרשנות לדברי ה[[תנאים]], כותבי ה[[משנה]] וה[[ברייתא|ברייתות]]. הגות זו התפתחה במקביל ב[[בבל]] וב[[ארץ ישראל]], דבר שהוביל לכתיבתם של שני תלמודים: [[התלמוד הבבלי]] ו[[התלמוד הירושלמי]] (ובקיצור: 'הבבלי' או 'הירושלמי'). הבבלי נפוץ יותר מהירושלמי, וכן חכמי ההלכה בדורות שלאחר כתיבת התלמוד קיבלו את התלמוד הבבלי לפסיקת הלכה למעשה.
 
התלמוד הבבלי כיום, בהשפעת חכמי התקופות שלאחר כתיבת התלמוד -, ה[[סבוראים]], ה[[גאונים]], ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] -, הפך לספר ההלכתי החשוב ביותר (יחד עם המשנה), והוא הספר הנלמד ביותר ב[[ישיבה|ישיבות]] ובקרב [[תלמיד חכם|תלמידי-החכמים]]. על התלמוד הבבלי חוברו החיבורים הרבים ביותר, והוא הספר ההלכתי המצוטט ביותר בעולם ההלכה. התלמוד נחשב לחיבור עמקני שדרושה מיומנות כדי להבינו, ועוד יותר מיומנות כדי להבינו ב'עיון' - בהעמקה מיוחדת. התלמוד הירושלמי נלמד פחות באופן משמעותי, מעטים יותר בקיאים בסגנונו, והוא משמש בעיקר ללימוד תאורטי ועיוני ופחות לפסיקת הלכה.
{{ערך מורחב|ערכים=[[תלמוד בבלי]], [[תלמוד ירושלמי]]}}