תסאוס – הבדלי גרסאות

גרסה אחרת של המיתוס מספרת כי ל[[פסיפאה|פַּסִיפַאֵה]], אשת מִינוֹס מלך כרתים, היו ילדים נוספים שנולדו קודם שהביאה לעולם את המינוטאורוס. הבכור שבהם, [[אנדרוגאוס|אַנְדְרוֹגֶאוּס]], הפליג אל אתונה כדי ליטול חלק בחגיגות ה[[פנאתניהפנאתנאיה|פַּנְאַתֵנַאיָה]], שנערכו אחת לחמש שנים. מאחר שהיה חזק בגופו ומוכשר, עשה חיל וזכה בתחרויות אחדות, ולא חלף זמן רב והוא הפך חביבו של הקהל, למורת רוחם של ה[[פאלאנטידיםפלנטידים|פאַּ‏לאנְטִידִיםפַּלַנְטִידִים]], חמישים בני [[פאלאס (בן פנדיון)|פאלאס]] שחיו בחצר בית המלכות.

הפאלאנטידיםהפלנטידים, אחייניו של המלך אייגאוס, היו שחצנים ומנופחים מחשיבות עצמית. הם נהגו להילחם ברחובות ולשבת בטל בגינות הארמון, ולכן איש לא רצה בחברתם. הם נתקנאו בהצלחתו של אנדרוגאוס, ובאחד הערבים, כששב מן התחרויות אל מעונו, תקפו אותו מן המארב. אנדרוגאוס נאבק בהם באומץ רב, אך לא יכול היה למספרם הרב. הם הרגוהו והותירו את גווייתו מושלכת ברחוב.

המעשה אירע 21 שנים קודם בואו של תסאוס העירה. שמו נתפרסם כמי שהלך בדרך החוף הידועה לשמצה מטרויזן וקטל כמה מן הבריונים האימתנים ביותר שלאורכה. הפאלאנטידיםהפלנטידים הבינו עד מהרה כי גם שעתם מתקרבת, ועל כן טמנו לו מלכודת. עשרים וחמישה מביניהם עלו על העיר מכיוון אחד, בעוד עשרים וחמישה הנותרים אורבים במקום סמוך לה הנקרא גארטוס. תוכניתם הייתה לתקוף בהפתעה את תסאוס, אייגאוס ומשמר הארמון מלפנים ומאחור גם יחד, אך תסאוס לא נפל בפח. מזימתם נודעה לו מפי שליח בשם לאוס, והוא חמק מן העיר בחצות הליל והפתיע את מבקשי נפשו. צחוק הגורל היה, כי דווקא תוכניתם היא שגרמה למפלתם, משום שקל היה לתסאוס לגבור על שתי חבורות נפרדות מאשר להתייצב מול כנופיה אחת גדולה. כשעלה השחר כבר היו כולם בין המתים. ברם, למרות שתסאוס הרג את רוצחי אנדרוגאוס, לא נתרצה מינוס ולא ביטל את מס הדמים שהטיל על תושבי אתונה. על כן התנדב תסאוס לצאת אל כרתים ולהרוג את המינוטאורוס.