יוסף ברסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
ברסקי נולד ברוסיה ולמד בבית הספר לאדריכלות ב[[אודסה]]. ב-[[1906]] סיים את חוק לימודיו במחלקת האדריכלות באקדמיה הקיסרית לאדריכלות ב[[סנקט פטרבורג]] וב-[[1907]] [[העלייה השנייה|עלה]] לארץ ישראל והשתקע ב[[ירושלים]]. בירושלים החל לבנות מספר בתים ביניהם תחילת התכנון של ביקור חולים. התכנון הראשון של הבניין כלל אלמנטים "אירופיים" כדוגמת גג רעפים אך ברסקי החליפו בכיפה מזרחית מרכזית. רעיון "דומה" תוכנן על ידי [[אלכסנדר ברוולד]] ב{{ה|טכניון}} ב[[חיפה]]. בבניין זה שימש ברסקי כעוזרו של ברוולד.
סמוך ל-[[1910]] עבר ברסקי לחיפה. בחיפה, כאמור, עבד לצידו של ברוולד בבניית הטכניון (יותר בצדדים ההנדסיים שלו). כמו כן בנה בחיפה מספר בניינים כבית סמסונוב ב[[שדרות בת גלים]]. ברסקי גם הרחיב את תחומי פעולותיו מחוץ לחיפה כדוגמת מסגד ובית ספר בדמשק (בעת [[מלחמת העולם הראשונה]]). ▼
[[קובץ:Herzliya Hebrew Gymnasium, Tel Aviv.jpg|ממוזער|הגימנסיה העברית "הרצליה"]]
עם הקמת [[אחוזת בית]] הוזמן ברסקי יחד עם [[בוריס שץ]] לתכנן את בניין גימנסיה הרצליה. לא הייתה זאת עבודתו היחידה של ברסקי בשכונה הצעירה. הוא גם תיכנן את [[מגדל מים|מגדל המים]] החשוב ואת ה[[שדרות ירושלים#קיוסק הראשון|קיוסק הראשון]]. הקיוסק ב[[שדרות ירושלים]], בין הרחובות הרצל ונחלת בנימין, היה מבנה קטן בצורת משושה בקוטר שני מטרים בלבד שתוכנן ב-[[1910]], וגם הוא עוצב בצורה אקלקטית כשאר הבתים של אחוזת בית. על אף היותו בית הספר מוסד חילוני עיצבו השניים חזית שהתבססה על אחד השחזורים של [[בית המקדש]], תוך שילוב אלמנטים ששאבו את מקורם מהאדריכלות המוסלמית. במרכז הבניין תוכנן שער מונומנטלי שמשני צדדיו צריחים כעדות ל[[יכין ובועז]] - עמודי הנחושת שהקים [[שלמה המלך]] בבית המקדש. בקצהו של כל צריח הציבו השניים ארבע קרניים סמל לקרנות המזבח ולאורך העמודים חלונות בצורת 'חור מפתח' מוסלמיים. באגפים הצדדיים היו מרפסות עמוקות עם קשתות מזרחיות מקומרות. בצידי המבנה בנו השניים צריחים משוננים עם חלונות כבבית [[ליוואן|החלל המרכזי]]. שץ וברסקי המשיכו לשתף פעולה גם אחרי סיום בניית הגימנסיה; כך למשל את מתחם בצלאל ליד [[מוזיאון רוקפלר]], בניין מחלקות השטיחים, הציור והחיטוב (ב-[[1910]]), ביתן בצלאל ליד [[שער יפו]] ועוד. בבניינים שילב ברסקי מוטיבים עבריים אך הבניינים נשאו, עדיין, גוון אירופאי.
▲סמוך ל-[[1910]] עבר ברסקי לחיפה. בחיפה, כאמור, עבד לצידו של ברוולד בבניית הטכניון (יותר בצדדים ההנדסיים שלו). כמו כן בנה בחיפה מספר בניינים כבית סמסונוב ב[[שדרות בת גלים]]. ברסקי גם הרחיב את תחומי פעולותיו מחוץ לחיפה כדוגמת מסגד ובית ספר בדמשק (בעת [[מלחמת העולם הראשונה]]).
[[קובץ:Rothchild0503 (25).jpg|ממוזער|הקיוסק הראשון בתל אביב (תמונה עדכנית)]]
| |||