מספרים חיוביים ושליליים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q200227 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
[[אוקלידס]], בספרו "[[יסודות (ספר)|יסודות]]", זיהה את המושג "מספר" עם [[אורך]] של [[קטע]], וכך קיבע אל תוך המחשבה המערבית את התפיסה שלפיה המספרים השליליים אינם "אמיתיים", אלא לכל היותר כלי עזר לחישוב. במאות ה-15 וה-16 הקונצנזוס באירופה היה שמספרים שליליים הם אבסורדיים.
[[ז'אן לה-רון ד'אלמבר]], בחיבורו "הבהרה על יסודות האלגברה" (סביבות 1765) כתב: "יש המתייחסים אליהם [אל המספרים השליליים] כאל פחות ממאומה, מושג אבסורדי בפני עצמו; יש המתייחסים אליהם כאל חוב - רעיון מוגבל, ובשל כך בלתי מדויק; אחרים רואים בהם גדלים הפוכים בכיוונם לחיובי - רעיון שהגאומטריה תומכת בו בדוגמאות, אך יש לו יוצאי דופן תכופים". ב-1758 כתב [[פרנסיס מסרס]] (1731-1824), חבר ה-Clare College ב[[קיימברידג']] "תזה על השימוש בסימן השלילי באלגברה", ובה דחה את הרעיון של מספרים שליליים כשלעצמם. בפרט, הוא טען, לא ייתכן שלמספר יהיו שני [[שורש
גישה זו השתנתה רק באמצע [[המאה ה-19]], עם תחילת עלייתה של ה[[אלגברה מופשטת|אלגברה המופשטת]]. בשנת [[1843]] כתב [[אוגוסטוס דה מורגן]]: "היצירים האלה [המספרים השליליים] זכו בקיומם, למרות החוסר הברור בהסבר רציונלי, המאפיין כל נסיון לתאוריה שלהם". עם זאת, כיסי התנגדות למושג המספר השלילי נותרו עד זמן מאוחר כסוף המאה ה-19. ב-[[1890]] כתב [[אנטוניו חוסה טייקסאירה]] (1830-1900) ש"לכמויות שליליות אין כל קיום אריתמטי".
| |||